גאון יעקב עירובין קפה

אין והתניא כו' אי קשיא כי משכחת לה נמי דיחידאה היא מאי הוי מ"מ מתניתין תני לי' בדרבים מי לא אמר ר"נ ב"ר יצחק בריש יו"ט גבי שבת דסתם לן תנא כר"ש דתנן מחתכין את הדלועין כו' ואע"ג דר' יודא פליג ור"ש יחידאה היא מ"מ הואיל ותני לדר"ש בסתם חשיב כרבים כדפרישו בתוס' בשלהי שבת בסוגיא דמחתכין את הדלועין ה"נ בהאי דמשכח' יחידאה לא תרצת מידי תריץ אין ה"נ דהומ"ל הכי למידחי דרב משרשיא דר' יוחנן איצטריך לי' למימ' הלכה כר' יוסי דהו"ל כרבים פליגי עלי' אלא דקאמ' א"נ רב משרשיא לא ס"ל דר"נ ברי"צ וקסב' הואיל ומחלוקת במתני' ואשכחן יחידאה דאמ' הכי לא חשיב כרבים מ"מ איצטריך לאפוקי מדרב נחמן אמר שמואל:

ב. סד"א הנ"מ במתני' אבל בברייתא אימא לא קמ"ל. איכא למימ' אה"נ בבריית' ליתנהי להני כללי' וקמ"ל ר' יוחנן הלכה כר' יוסי בהא:

ואיכא למימ' קמ"ל דבברייתא נמי איתנהו להני כללי וכן אמר הריא"פ דאפי' בברייתא איתנהו להני כללי וכן אמר הרא"ש והכי מסתברא חפצי הנכרי אין קונין שביתה. אמר רש"י וה"ה כרגלי כל אדם והיינו למאי דס"ד מעקרא דחפצי נכרי קילי מחפצי הפק' וכגשמים שירדו בי"ט או נהרות המושכין דמיין אבל כי מסקינן דלשמואל כחפצי הפק' נינהו ולריב"נ קנו שביתה. לרבנן נמי ה"ה כרגלי הזוכה ראשון כחפצי הפק':

חפצי הנכרי למאי דמסיק דשמואל כרבנן אליבא דריב"נ דכ"ע ל"פ דחפצי נכרי כחפצי הפק' וכי היכי דחפצי הפק' קנו שביתה לעצמן ויש להן אלפים ממקום ששבתו הכי נמי חפצי נכרי ואפי' לר' יוחנן דאמ' גזירה אטו בעלים דישראל לא אמרינן בחפצי נכרי ליהוי כרגליו למיהוי להו אלפים ממקום שפי' הנכרי בה"ש אטו בעלים דישראל כיון דמדינא קני להו מקומן משום גזירה לא שרינן להו לאפקינהו חוץ מתחומין ואי נימא גזירה הו"ל מקומן ומקום בעליהן חמר גמל וכולי האי לא אחמור בהו ותו הואיל ואוקמינן להו מדינא דחפצי הפק' ויהבינן להו תחומין דחפצי הפקר מידע ידיע דנכרי כמאן דליתנהו לבעלים דמי וכי גזרינן לרבנן דאי חפצי נכרי לא קנו שביתה מימר אמרי ליכא שביתה לכלים כלל אפי' דישראל אבל לריב"נ האיכא שביתה ממקומן ואי משום דאתי למימר שביתה דכלים במקומן הוא ואפי' דישראל הא כיין דאית להו שביתה מסתברא מאני דאינש אבתרי' גרירי היכא דאזיל איהי נקיט מאני' בהדיא והיינו דתניא בשואל כלי מנכרי וכו' יש להן אלפים לכל רוח להן לעצמן משמע כדתניא בגשמים ובבור של שבטים ותו דקתני והאוצרות ששבתו בתוך התחום כו' ואי ס"ד כרגלי בעליהן האי להן כרגלי בעליהן מיבעי לי' כדדייקי רבנן דתוספות מהא דבהפקר קמיירי ובהפקר לא מסתבר לאוקמא כדאמרן אלא ודאי באוצרות של נכרי ואפי' הכי קנו שביתה לעצמן וריב"נ היא כי פליגי אליבא דרבנן דאמרי חפצי הפק' אין קונין שביתה שמואל גזירה לית לי' והשתא חפצי הפקר לא רני חפצי נכרי מיבעיא וכי היכי דפליגי ריב"נ ורבנן בחפצי הפקר ה"נ פליגי בחפצי נכרי ור' יוחנן אית לי' גזירה לרבנן וחפצי נכרי קונין שביתה לד"ה לריב"נ קנו לעצמן כחפצי הפקר ויש להן אלפים ממקומן ולרבנן קונין שביתה ממקום בעליהן וברייתא לכ"ע ריב"נ היא:

אילימא לרבנן פשיטא ולא משני אפי' תימא לרבנן וקמ"ל אע"ג דאמור רבנן בחפצי דפקר כרגלי הזוכה ראשון כדתנן ושל עולי בבל כרגלי הממלא התם הוא דלית להו בעלים אבל חפצי נכרי דאית להו בעלים אין קונין שביתה כלל אפי' בי"ט ביד הזוכה אלא ה"ה כרגלי כל אדם חדא דא"כ לריב"נ נמי הן כרגלי כ"א דאי לריב"נ קני שביתה דכחפצי הפקר נינהו לרבנן נמי כחפצי הפקר נינהו והן כרגלי