גאון יעקב עירובין קפד

נראין מורין כר' יוסי במקום רבים וכי לית להו הא דבעי מיני' ר' יוחנן מר' ינאי בפ' תולין בשבת מהו לשרות את החלתית בצונן וא"ל אסור ואותבי' אין שורין בפושרין הא בצונן שרי וא"ל מתניתין יחידאה היא דתניא אין שורין לח בחמין ולא בצונן ר' יוסי אומר בחמין אסור בצונן מותר אלמא אין מורין כר' יוסי במקום רבים דהתם ר' ינאי א"נ הכי אתמר דלית הלכתא כר' יוסי בהא והא דאמר מתני' יחידאה היא אע"ג דר' יוסי עדיף מרבים הכי קאמר לי' האי לאו סתם משנה היא אלא יחידאה אמר לה דלגבי סתם משנה לא אמרינן אתמר דבכמה דוכתי' דאמר ר' יוחנן הלכה רמינן דר"י אדר"י דאר"י הלכה כסתם משנה ולא משני הכא הכי אתמר הלכך אזל לאו סתם משנה אלא יחידאה אמרה ואתמר עלה אין הלכה ור' ינאי מתני במתני' ר' יוסי אומר אין שורין את החלתית בפושרין דאי לא הוה מתני הכי אכתי תיקשי הואיל וסתים לה רבי כר' יוסי סתם משנה היא כדתנן בשלהי שבת מחתכין את הדלועין כו' וא"ר יוחנן הלכה כר"ש ואקשינן הא א"ר יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן אין מבקעין כו' אלמא אע"ג דהתם ר' יודא היא הואיל וסתים רבי כוותי' סתמא היא ומשני ההיא כר' יוסי בר"י מתני לה וכן אמר בשלהי חביות ההיא בבן חכינאי מתני לה וה"נ ר' ינאי כר' יוסי מתני לה:

ר' יוסי ב"ח אמר נראין הא דתהו בתוספות לרש"י דאמר נראין אדיעבד ל"ל למימר כיון דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר ממילא לא מהדרינן עובדא ורש"י היינו דאמר למ"ד הלכה אדר"ע ואדר' יוסי ולמ"ד מטין וכן למ"ד נראין פריש אדרבי יוסי במקום רבים קסבר מ"ד מטין למ"ד נראין לאו אכולהי קאי אלא אדר' יוסי מחבריו דכר"ע מחברו וכרבי מחברו ודאי הלכה כדאמ' ר' מאיר ור' יודא ור' יוסי הלכה כר' יודא לגבי ר"מ וכר' יוסי לגבי ר' יודא וכן בכ"מ דקאמ' הלכה הלכה ממש אלא כר' יוסי מחבריו למר מטין ליחיד ולמר אי עביד כר' יוסי במקום רבים לא מהדרינן עובדא דאי לא אמר נראין הוה מהדרינן עובדא אי עביד כותי' במקום רבים כדאמרי' באשה שעברו עלי' ג' עונות לאח' שנזכ' דרבים פליגי עלי' אמר כדאי הוא ר"א לסמוך עליו בשעת הדחק אבל שלא בשעת הרחק הוה מהד' עובדא אע"ג דלא אתמ' הלכתא לא כמר ולא כמר משום דרבים פליגי עליו ור' זריקא ור' יעקב לצדדין קאמרי ורבותינו בעלי התוס' לא ניחא להו למימ' לצדדין קאמרי ומטין למר ונראין למר אדר"ע ורבי נמי קאי וכן אמר הריטב"א בהדי' דקיימו נמי אדר"ע ולא דמי האי הלכה להלכה דר' מאי' וחבריו ודכ"מ מיהא הא דכלשון הזה א"ר יעקב ב"ר אידי דארש"י למר כו' קשיא:

דף מ"ז המניח את ביתו כו' ומאן פליג עלי' ר' יודא. ר' יוסי ודאי פליג עלי' דאס' בנכרי אפי' בעי' אחרת ולא מיבעיא לישראל באותה העי' אלא אפי' ר' יודא דאמ' אינו אוס' סד"א כר"ש ס"ל קמ"ל דאפ' ר' יודא פליג עלי' דלא שרי אלא בעי' אחרת ולהרמב"מ דאמ' הלכה כר' יוסי בנכרי וכר"ש בישראל ליכא למישמע מדר' יוסי טפי מדר' יודא והומ"ל ומאן פליג עלי' ר' יודא ור' יוסי אלא נקט ר' יודא איידי דאינך וכן שאר כל הנשים לר"מ אפי' ארוסות ליארס גזר ור"י לא גזר כלל ולא אסר אלא נשואות להנשא ור' יוסי לר"ש דהכא ארוסות להנשא דמאי דהוה לא ידעי אינשי אי אלמנה מן האירוסין היא או מן הנשואין דלמא תנשא בעי' אחרת אבל נשואה ליארס לא גזר אטו לינשא דהא חזי דליארס הוא דשרו רבנן:

מכלל דיחידאה פליג עלין. ואע"ג דביתארסו ר' יודא כר' יוסי מ"מ אי ת"ק סתמא הו"ל רבים אפי' לגבי ר' יודא ור' יוסי: