גאון יעקב עירובין יח

דס"ד מעיקרא האיכא מחיצה אכולי' מבוי דבטפי מך' נמי יורד וסותם אלא דבעינן הכירא וכי איכא הכירא לעומד על האיצטבא סגי וקאמר ואבע"א דבטפי מך' לא אמרינן יורד וסותם ובעינן מחיצה לד' ורבנן דתוס' דקשיא להו מעיקרא מ"ט דמ"ד טפח לאביי דאמר ד' נמי הו"מ לאקשויי כיון דס"ל אסור להשתמש תחת הקורה. מכלל דחודו הפנימי יורד וסותם ומחודו הפנימי ולהלן הא ליכא אלא תלת דאצטבא ובהא דמפרקינן לר' יוסף דאביי נמי איפרקא דאיכא מחיצה לכולי' מבוי ומשום הכירא הוא דבעינן מיעוט מחודו הפנימי ולהלן ולגבי הכירא מצטרף האי טפח דתותי קורה. מיהא אנן דרש"י קשיא לן כיון דמעקרא למאי דסליק אדעתין קסבר דכי שרי לאשתמושי תחת הקורה אע"ג דקורה משום מחיצה סגי בקורה טפח דאיכא הכירא והשתא הדר בי' וקסבר דאי משום מחיצה אע"ג דשרי לאשתמושי תחת הקורה בעי ד' וכדאמרן כל כה"ג הוי לי' לפרושי דליתי' להא דסליק אדעת' מעיקרא ומסתבר' דמעיקרא נמי סבר דאי משום מחיצה ארבעה בעי ולהכי לא צריכא לפרושי אלא דמעיקרא סליק אדעתי' דכ"ע משום הכירא והדר אמר לה דכ"ע מותר להשתמש תחת הקורה ואביי היינו טעמי' דקסבר קורה משום מחיצה. והדר אמר ואבע"א דכ"ע קורה משום הכירא ואע"ג דכ"ע מותר להשתמש תחת הקורה כדאמרן אית להו נמי קורה משום הכירא ואיכא הכירא לעומד ומשמש תחת הקורה והכא היינו טעמי' דאביי דלא אמרינן היכר של מטה כהיכר של מעלה דלמטה בעי הכירא טפי:

להריטב"א משמיה דהראב"ד דמתני איפכא דמ"ד טפח קסבר אסור להשתמש תחת הקורה ומ"ד ארבעה קסבר מותר הא דהדר ואמר לא דכ"ע מותר להשתמש תחת הקורה הכי קאמר מי סברת משום דמותר להשתמש תחת הקורה בעי ארבעה לא דכ"ע מותר להשתמש ומ"מ לרב יוסף בטפח סגיא לי' והיינו טעמי' דאביי דקסבר קורה משום מחיצה:

דף ה:

מ"ס משום הכירא. והא איכא הכירא לעומד על האצטבא תחת הקורה ומשתמש ואי קשיא לך הא אמרינן בפירקין למ"ד מותר להשתמש תחת הקורה קסבר הכירא לבר לבני רה"ר ולא לעומד תחת הקורה התם ה"ק לבני רשות הרבים דעיילי מרה"ר ומשתמשי במבוי וקא מתחיל הכירא מחודו החיצון ולפנים ומחודו החיצון חלוק הוא מרה"ר וכיון דאיכא הכירא לעומד ומשתמש תחת הקורה תו ל"צ ומ"ד אסור להשתמש ליכא הכירא להשתמש ותו כיון דמ"ד אסור להשתמש קסבר הכירא לגיו לבני מבוי העומדים בפנים ומתחיל הכירא מחודו הפנימי ועד חודו הפנימי כרה"ר הוא ומחודו הפנימי הוא דחלוק מרה"ר ומשם ולהלן הוא דבעינן הכירא והיינו דאמר רש"י מ"ס משום היכר והרי יש כאן היכר בכניסתן כשמשתמשין תחת הקורה והיינו דאמרינן ואבע"א מ"ס לא אמרינן היכר של מטה כו' ודכ"ע מותר להשתמש תחת הקורה ואע"ג דמ"ד מותר להשתמש קסבר הכירא לבר והכא ד"ט לפנים מן המבוי הכירא לבני מבוי הוא הכא נמי לבני רה"ר דעיילי למבוי ומשתמשין בי' ומתחיל הכירא מחודו החיצון והולך עד סוף ארבעה:

לא אמרינן היכר של מטה כו'. דהיכר של מעלה האי טפח לכולהי מניכר אבל היכר של מטה להנך דקיימי לבר מטפח למעלה מעשרים אמה הוא ולא מינכר הלכך בעינן ד' דאיכא הכירא לעומדין על ד"ט והיינו דאמרו בירושלמי ר' אחא אמר דכדי מקום ר' יוסי אמר טפח כדי קורה. דר' יוסי סבר היכר של מטה כהיכר של מעלה ור' אחא סבר היכר שלמטה בעי טפי ובעינן כדי מקום:

ואמרו רבנן הלכתא כר' יוסף דרבי' דאביי הוא ור' יוסי דירושלמי קאי כוותי' ור' יוסי מרא דירושל' הוא ודהר"י אלפסי כבר פירשה הרב המגיד:

והרא"ש דפריש מילתי' דהר"י אלפסי הא דאמר כיצד ממעטו נותן עליו קורה וכן הא דהכא בנותן קורה תחת קורה ותהי בה לדעתין לישני' דהרי"אפ