גאון יעקב עירובין קעט

איבעיא לן מי שהוציאוהו חוץ לתחום חפצו שהן בביתו מהו מי אמרינן הואיל וכרגלי בעליהן הן ובעליהן הרי מחוץ לתחום הוא ולא יזוזו ממקומן או"ד כיון שהן במקומן שבת הואיל והותרה הותרה:

למה הדבר דומה לאו דומה לגמרי דהתם שתים החיצונות אוכלות במקום אחד הכא זה בשתי אמות הללו וזה בשתים הללו ושנים החיצונים אסורין להיות במקום אחד ואמצעים נמי התם מותרת עם כל החיצונות בכ"מ שהחצונות מותרת הכא בקצת מזה וקצת מזה ולא בכולה אלא דומה דבתרווי' היא מותרת עמהן והן עמה והחיצונות אסורות:

זה הכלל באדם כל שלא קנה שביתה בהש"מ אם הי' במקום שאינה ראוי לשביתה כגון למעלה מיו"ד קונה שביתה בשבת כשבא למטה מיו"ד ויש לו משם אלפים וכל שהיה במקום הראוי לשביתה ולא קנה כגון ישן לרבנן אין לו אלא ד"א ובכלים כל שלא קנו שביתה בה"ש בין שהיה במקום שאינו ראוי לשביתה כגון גשמים שירדו בי"ט ואפי' למ"ד חפצי הפקר קונין שביתה ובין שהיה במקום הראוי ולא קנו כגון חפצי הפקר לרבנן הרי הן כרגלי הממלא דבר זה למדנו מדברי הריטב"א אמתני' ואגמרא ולדידן ירדו בי"ט כרגלי כ"א:

והכא היינו טעמא הואיל כו' ולא מסתבר למימר הכא היינו טעמא משום דלקולא הוא אלא ריב"נ ורבנן בדינא קמיפלגי ואנן הוא דאמרינן הואיל ועירובן דרבנן הלכה כדברי המיקל:

בי"ט כרגלי כ"א קשיא ליה לריטב"א מ"ש מאדם הבא בספינה למעלה מי' כו' וקנה שביתה כשבא למטה מיו"ד ה"נ נימא כו' וניחא לי' שאני אדם שהא הולך אחר דעתו ועצמו וכל שאינו ראוי לקנות שביתה בה"ש קונה אח"כ שדעתוו עכשיו לקנות שביתה אבל מים וכלים שאינם לדעתם כו' ע"כ איבעיא לן שבת בה"ש בספינה למעלה מיו"ד ובא למטה מיו"ד בחשיכה כשהוא ישן תיבעי לריב"נ ככלים דמי מה חפצי הפקר לא קנו בשבת אף ישן לא קנה עד מקום שנעור או"ד באדם אמרי' הואיל ותיבעי לרבנן כיון דשביתה דשבת גריעא כמאן דהוה במקום שאינו או ככלים דמיא ובתר דניעור קני:

א"ל לא ס"ד אביי פשיט מדתניא בור של שבטים יש להן אלפים דבור של שבטים לאו דאנשי עיר הוא אלא דאי הוה פשוט מברייתא תיקשי לדידי' ממתני' דתנן כרגלי הממלא להכי אייתי נמי מתני' ופריק הא רבנן הא ריב"נ:

כרגלי אותה העיר הריטב"א והרשב"א והר"נ והראב"ד כולהי ס"ל דאנשי העיר כל חד מצי מיית כרגליו דיש ברירה בדרבנן והאי מדילי' ממלא והאי מדילי' ממלא אלא אינש אחרינ' דלאו מהאי מתא לא מצי מפיק אלא ככל העיר דאי לא ערבו כלל מביא כל העיר וחוצה לה אלפים לכל רוח ואי עירב חד מיני' למזרח מביא למקום שהוא וכל העיר יכולין לילך ואי עירב חד למזרח וחד למערב ה"ז חמר גמל ורש"י דאמ' ואם עירב זה למערב כו' אינו יכול זה להוציאן חוץ לאלפים איכא למימ' באינש אחרינא קאמר ובדלא ערבו בני עיר כלל אלא מדא' רש"י אהא דא"ל רב יוסף כרגלי אותה העי' מיבעי לי' דהיינו אלפים טלא האי לישנא עדיפא ש"מ דלית לי' הא דאי אית' הא נ"מ בדעירב מאותה העיר דמצי מייתי כרגליו ואינש אחרינא כרגלי כולם הלכך אמרי משמי' דרש"י דאנשי העיר אפי' עירב א' מהן ישלו אלפים וכן אחר ופליגי עלי':

כרגלי הממלא לרש"י בור הפקר כרגלי הממלא ואם נתן לאחר אין האטר יכול להוציאן אלא כרגלי ראשון ואסברה רש"י ניהלן בשלהי יו"ט דיש ברירה להחמיר ואמרינן הוברר דמאתמול ברשות' דהאי עמלא קאי ונהרות המושכין ומעינות הנובעין דתניא היה כרגלי כ"א שוב אמר רש"י אין להם שביתה לא במקומן ולא