גאון יעקב עירובין קעו

שלא לשם מחיצה הו"ל מחיצה העשוי' מאלי' דהוא קאי שלא לשם מחיצה ומחיצה ממילא אתעבידא:

מתני':

מי שיצא ברשות כו'. דתנן (ר"ה פ' אין מכירין) כל היוצאין ברשות הרי הן כאנשי העיר. וקמ"ל אם עד שלא באו לעיר אמרו לו בדרך כבר נעשה מעשה יש להן אלפים לכל רוח מאותו מקום. ומסתברא אם הוא בדרך העיר או בדיר וסהר ואמרו לו כבר נעשה מעשה מהלך את כילה וחוצה לה אלפים לכל רוח. כיון דיהבו לי' רבנן שביתה בכל מקום שהוא הו"ל כאלו שבת באויר המחיצות מבע"י:

מי שיצא ברשות וכו'. תנן (פ"ב בר"ה כ"ג ב') בראשונה לא הי' זזין משם כל היום התקין ר"ג הזקן שיהיו מהלכין אלפים אמה לכל רוח ולא אלו בלבד אלא אף חכמה הבאה לילד והבא להציל כו' הרי אלו כאנשי העיר ויש להם אלפים כו'. קפסיק ותני אפי' יתר מי"ב מיל מותרין לילך ואפי' להגאונים והרמב"מ דאמרי י"ב מיל דאורייתא ספק נפשות דחי שבת ועדות החודש קים להו לרבנן דדחי שבת ולא לכל מלאכה אלא לתחומין דקיל דלית בי' לא כרת ולא סקילה. אלא הא דקתני בראשונה לא הי' זזין משם התקין ר"ג הזקן כו' אלמא דמדרבנן הוא בלא זזו דאי מדאורייתא היכי אתי ר"ג הזקן ושרי ואפי' חוץ לי"ב מיל דכל דשרי למיזל הו"ל מדאורייתא כמאן דקאי בתחומי'. א"נ כל דקאי חוץ לתחום דלית ליה אלא ד"א מדרבנן הוא דלית ליה דמדאורייתא אע"ג דאסור למיזל כי אזיל אית ליה י"ב מיל מהיכא דקאי ורבנן הוא דאסרי עליה ובעדי החדש דכבר עביד עבודתי כשאר כל אדם דמי והתקין ר' גמליאל הזקן כי היכי דלא למנעי למיזל דלהוי כמאן דקאי בתחומיה:

גמרא:

רב שימי ב"ר חייא אמר. אם הוא בתוך תחומי לא צריכא למימר. השתא אזיל לתחומי. ע"י הבלעה כאלו לא יצא הא מיבעיא. אלא הבלעה קמ"ל:

אם הי' תחומין שנתנו לו כו'. לאו אם היו אתחומין שנתנו לו קאמר. דא"כ אם היו מבעיא לי' אלא אגברא קאי וקאמר אם הי' הוא בתוך התחום על ידי אלפים שנתנו לו הלך לתוך תחומו כאלו לא יצא:

מובלעין כי'. והולך עד ביתו ויש לו שביתת ביתו כבתחלה. ומסתברא דהשתא מצי אזיל אלפים של צד הדרך דכך לי אלפים של צד תחומו כאלפים של צד הדרך דאידי ואידי חוץ מתחומו הוויין. והדר לדוכת' ואזיל אלפים של צד תחומו ואזיל עד ביתו ונמצא הולך ח' אלפים אמה. אלא כי מטי לתחומו תו לית ליה אלא תחומי':

במאי קמיפלגי כו' ואי קשיא אכתי רב שימי בר"ח אמאי לא אמר כרבה דבהא כ"ע מודי תריץ הא פשיטא לי' וכ"ת ממאי דפליגי בהבלעה אימא דכ"ע הבלעת תחומין מילתא ורבה לא אמר כרב שימי מידי היו תחומין מובלעין קתני היו בתוך התחום קתני איהו בתוך התחום משמע ורב שימי מדהא דרבה פשיטא ליה שבקי למתני' דדחיק ומוקי אנפשיה. תריץ מדא"ל אביי לרבה הא לאיי מיפלג פליגי:

ואמר רש"י רבה לית ליה דנהרדעי ואותבוה רבנן דתוס' לנהרדעי קשיא מתניתין דתנן מי שיצא אפי' אמה אי לא יכנס. ואנן כבר תרגמינן אליבא דרש"י בשמעתא דנחמי' ברי' דרב חנילאי דרש"י לטעמיה דאוקים למתני' ביצא במזיד ולהנך רבוותאי דאמרי הלכה כר"א איכא למימר נהרדעי כר"א ס"ל. מיהא הא דארש"י רבה לית ליה דנהרדעי. אית לן למימר וליטעמך הא דתנן החזירוהו כאלו לא יצא קשיא לרבה. אלא מאי אית לך למימר החזירוהו באונס עדיפא ליה לרבה מיצא ברשות וחזר ברשות. ואע"ג דלגבי חוץ לתחום לדבר מצוה עדיף דהוציאוהו אין לו אלא ד"א