גאון יעקב עירובין קעד

דאמ' דקי"ל הלכת' דהבלעה מילתא היא מהא דנהרדעי ודנחמי' וכר"א קי"ל אע"ג דרבנן פליגי עלי' הלכתא כוותי' דאמוראי קיימי בשיטתי' ולא משכחת לן האי דלא יכנס אלא כשבירר לו. ורבה בב"ח דא"ל לאביי ומדר"א קא מותבת כו' מכלל דלית הלכתא כר"א לאביי הוא דקאמ' איתובי למר היכי מותיבת הא מר אמר לך אנא דאמרי כרבנן. א"נ קסב' הראב"ד דרבנן באונס מודי כרש"י ובמזיד הוא דפליגי בהבלעה וקאמ' הלכך לא משכחת לה באונס דלא יכנס אלא כשבירר ואי הרמב"ם במזיד קאמ' אהדורי אטעמא ל"ל אלא לאו סתמא קאמ' בין במזיד בין באונס. מ"מ מלו ולא מלו גברי קשיא. הלכה כר"א כו' הא דקשיא להו לרבנן קשישאי ע"ש הבלעה דר"א מהבלעה דר"ג. וא"נ הלכתא כר"ג אי לאו הלכה כר"א הבלעה דר"ג נמי אסיר לדעתין האי בדמלו גברי לאו עד התחום קאמ' ומטעם הבלעה אלא עד העי' קאמ' דמחיצה של ב"א וכל העי' חדא הוא וכמאן דהויא מחיצה עד סוף העי' דמיא ובדלא מלו גברי עד העי' אע"ג דמלו עד תוך התחום אכתי צריכא לר"ח דשרו בהבלעה והיינו דקאמ' דיקא נמי מדקא"ל יכנס מאי לאו יכנס בלא מחיצה דאי במחיצה מאי יכנס הא כבר כנס דהאי מחיצה וכל העי' כולה כד"א אלא בדלא מלו גברי עד העי' וקאמ' יכנס לתחומי' ושרי משום הבלעה:

הא ר' מאי' הא ר"י כו' הא דאמו' בתו' היינו דפריך מדקאמ' שיאכל וישתה וישן אלמא מתכשרא כו' קשיא הא כי אקשי אדם וכלים מי שמעת לי' תו לא צריך לפרושי וכיון דמתכשרא באדם וכלים ר' מאי' אליבא דמאן ה"נ כי הוה פריך מדקאמ' שיאכל כו' מכלל דמתכשרא לא צריך לפרושי בי' מידי השתא האי ר"מ אליבא דמאן דקאמ'. והא כדי שיאכל כו' קתני מיבעי לי' ותו לא מידי. דאי לר"מ לא פסיל ממילא קשיא והא דאמרי רבנן דתו' אע"ג דמהני לא חשיב אלא תוס' בעלמא כיון שאינה ראוי לז' ודאי האי לאו תוס' איקרי דתוס' הוא מוסיף על המחיצות שהיו והכא הא לא הוו מחיצות אלא דגברי אלא כתוס' חשיב מה תוס' לא חשיבא האי נמי כיון דלא חזיא לז' לא חשיבא ורש"י לא פריש דלר"מ לא חשיב אלא תוס' כדפרישו רבנן דתוס' וקשיא להו מאי פריך אימו' דאמו' רבנן כו' אלא לר"מ נמי אהל עראי בתחילה הואי כיון דלא הוו אלא ב' מחיצות וצריך לשלישי לאתכשרא בה ולר"מ משום דקפסל הו"ל אוהל עראי דלא מתקן בה מידי ושרי ופריך לרבנן לכתחילה אע"ג דלא מתקן אסו' דומיא דפקק החלון דלית בי' מצוה ולא שרו אלא להוסיף וכדאמרינן לאו מידי עביד ולא קאמ' מוסיף הוא והא דקשיא להו מעובדא דנתעי' אמר הריטב"א דהך והא אתמ' עלה אמר רבה בב"ח כו' והאי אלא הא ר"מ והא ר"י כולה ר"נ ברי"ל קאמ' לי' לרבא לאותובי דרב נחמן ומתניתא לא קשיין והא דאקשי מדקתני כדי שיאכל כו' פריק הריטב"א דלא פריך לה משום דמצי למידחי לי' הכא בסוכה שאינה של מצוה וקתני כדי שיאכל כו' אורחא דמילתא ואנן אית למימ' דס"ד השתא הא והא בדופן רביעי ואפי' לר"מ דקפסל שרי למיכל ומינם דהא אית לה ג' דפנות וכדי שיאכל אורחא דמילתא קתני ואפי' דופן רביעי אהל עראי בתחילה מקרי הואיל ועביד לכולי' דופן וכדקתני לפי שאין עושין אהל עראי בחחילה בי"ט והיינו דקאמ' לר"מ דקפסיל התם מאי התם בדופן שלישי אלמא לאו מחיצה היא הכא שרי הכא בדופן ד' שרי דלאו מידי עביד וה"ה בדופן ג' שרי אלא קתני דופן ד' דעביד לי למיכל ומינם בה דבדופן ג' כיון דהאי סוכה אסירא לי' למאי הוה עביד בי' מחיצתא ופריך אימו' דאמרי רבנן וכו' לא מיבעיא למ"ד התם מדאורייתא מחיצה היא ורבנן היא דגזו' בבהמה שמא תברח א"נ שמא תמות קשיא בהמה נמי כל כמה דלא ברחה