גאון יעקב עירובין קעב

לתחום נינהו. אימו' דמודי ר"ג היכא דאית לי' תחומי' הכא הא לית להו תחומי' והריטב"א הכי קאמ' אימא שיילוהי לר"ג דלמא נמל בתוך תחום והעיר חוץ לתחום ואכתי אית להו תחומי' מנמל עד העיר ואסורין ליכנס לעיר. א"נ אית להו תחומי' למיזל בים. והא דאמ' הריטב"א משמי' דהראב"ד אפי' אין הנעל יות' מב"ס הרי נפרץ לים בית' מעשר לית לן למיפרקא משום דים גופי' מחיצה הוא כדאמרינן בפ"ק בעובדא דרבין ב"ר אדא בסוגיא דמבוי שכלה לרחבה. ואי משום שמא יעלה הים שרטון אימא ירושלמי לא חיישא לשרטון ולא מיבעיא לר"ח והרמב"מ דמתני נמי בגמרא דידן לא חיישינן שעא יעלה הים שרטין והראב"ד לא שמענא לי' דליפלוג עלי' דהרמב"מ בהא דאכתי קשיא הא אמרי בירושלמי בפ"ק מבואות המפולשין לים כמפולשין לבקעה:

אלמא קסברא כרבין ב"ר אדא דחיישינן לשרטון. מיהא למאי דפרישן התם דלא אמרו ים מחיצה הוא אלא בנעל דשפה עמוקה ואמרינן גרד אסיק ודרבין בשפה עמוקה קמיירי אבל בים דעלמא דשפה לא עמיקא עד מהלך כמה בים כעלה שרטין דמיא ובהא הוא דאמרי במפולשין לבקעה הכא דבנמל עסקינן שפה מחיצה היא ואי לאו דיתי' מב"ס לר"ג כולה כד"א:

אילימא בדעלו גברי כו' הא דאמור בתוספות בדלא מלו גברי דלא מצי עביד היקף אחר דהו"ל לדעת לטעמי' דמתני ויתיב רבא וקמיבעיא לי' דאי ר"נ ב"ר יצחק א"ל לרבא הא איהו אכתי לא ידע דשאני בין לדעת בין שלא לדעת ולמאן דמתני א"ל ר"נ בר"יצ לרבא קשיא תרתי ואיכא למימר דהאי א"ל בתר דשני לי' רבא כאן לדעת כאן שלא לדעת ומעקרא אותבי' מנפל דופניה וכי שני לי' פשיטא לי' דשלא לדעת שרי מדתניא עושה את חבירו דופן וא"ל לרבא רב חסדא מאי קמיבעיא לי' ואהדר לי' דלא מלו גברי דאי בדמלו פשיטא ותלמודא קא מסדר הא ברישא לפרושי דרב חסדא ודרב נחמן והדר הא דאותבי' לפרוקי קושיא ולהרמב"נ בספר מלחמות בשלהי פירקין דהאי מקמי דאותבי' ר"נ ברי"צ מתני ויתיב רבא וקמיבעיא לי' כרבותינו בעלי התוס':

דף מ"ד או"ד בדלא מלו גברי אמר הריטב"א שמעינן לר"א המוקף מחיצה חוץ לתחומי' יש לו שתי אמות חוץ למחיצה דאי לאו הכי היאך יכנס באותן שתי אמות ודר"א עדיפא מדר"ג ע"כ. והשתא הא דקא שקיל וטרי הריטב"א אי רבנן מודו הכא דהבלעה מילתא היא משום דאנוס בדבר מצוה מאי קאמר אי הלכה כר"א איכא למיפרך בהא דהבלעה מודו כדאמר רבה דעוד' לדבר מצוה אבל בהא דיוצא חוץ לתחום יש לו שתי אמות חוץ לדיר וסהר אפי' באנוס פליגי דר"ג אפילו בהוליכוהו לית לי' אלא כולה כד"א אבל חוצה לה לא מיהא עקר מילתי' קשיא היכי שמעינן לי' לר"א דפליג עלי' דר"ג בהא אימור דשמעת לי' לר"א בצא חוץ לתחום שתי אמות דודאי אית לי' שתי אמות בנתנוהו בדיר וסהר מי שמעת לי' והכא קאמר ר"נ למיעביד לי' מחיצה עד שתי אמות ואזיל עד שתי אמות והדר ליזול הנך אינשי וקאי הכא בלא מחיצות ואית לו שתי אמות ועייל לתחומי':

כשתמצי לומר לדברי רבותינו בעלי התוס' מדשאני לן בין היכא דמלו גברי לדלא מלו גברי דבדמלו גברי אי הלכתא כר"ג תו לא קא מיבעיא לי' בדר"א ש"מ שאני בין הבלעה להבלעה הבלעה דאזיל מד"א ועל לתחומי' ולא מצי הדר לד"א היינו החזרוהו דמתני' דתנן כאלו לא יצא ודכ"ע היא ומ"ל החזירוהו ומ"ל חזר ברשו' והיינו דנהרדעי הלכך בדמלו גברי והדר אזיל הנך גברי הא חזר ברשות וכהחזורוהו דמי ודכ"ע חזר לתחומי' ור"א ורבנן בדקאי בד"א דר"א סבר הא עדיפא דאלו החזירוהו או חזר ברשות דאונס אין במזיד לא דהחזרוהו דוקא תנן ודכ"ע היא אבל הכא אפי'