גאון יעקב עירובין קע

איכא תלתא ובדי' ובסה' תרי ותרי נינהו. ומתני' דר' ישוע אחמי' דלמא עמדה מקמי הכרעה דלבת' הכרעה הא אמר ר"י הלכה כר"ג בספינה ואפי' עמדה דבמהלכת הא כ"ע מודי:

אמרי הלכתא כרב ובמהלכת אפי' בלא מחיצות או קופץ לספינה אחרת שרי ומייתי ראי' דהלכתא כוותי' בהא מעובדא דנחמי' ומעובדא דדכרי דמברכתא. והרי"ף מייתי ראי' מדנחמי' ולא מייתי נמי מדכרי דמברכתא חדא דהתם בחפצי הנכרי דלא אסרי אלא משום גזירה בעלים דנכרי אטו בעלים דישראל ותו אימא מברכתא מובלעת בתחומי' דדכרי הואי ורבינא א"ל לרבא דשרי מעקרא לבני מחוזא לאיתויינהו למחוזא ומחוזא חוץ לתחומי' דדכרי הואי וממברכתא למחוזא אתו ע"י עירוב כדאמ' הריא"פ ורש"י אבל ממקומן דדכרי למחוזא לא מצו אזול והא דאמ' רבא דכולה מברכתא כד"א תי"ל דמברכתא בתוך התחום אימא למישרי נמי להנך דדיירי במברכתא חוץ לחומה דאי לאו דמברכתא כולה כד"א הו"ל מחוץ לתחומי דדכרי:

הא דאמור בתוספות מה שפי' רשב"מ שמי שנכנס בספינה בשבת אין לו אלא ד"א אין נראה דקי"ל כרב ש"מ ס"ל אמר ר"ג בדיר וסהר אפי' ביצא לדעת כהרשב"א ואיכא למימ' אפי' תימא ר"ג בהוליכוהו דוקא קאמ' אבל יצא לדעת לא כהרמב"מ הכי קאמרי להרשב"ם דשרי בשבת ליכנס בספינה הרי נכנס ברשות וכל שברשות כאונס דמיא מידי דהוה אהוצרך לנקביו כיון דברשות על אמרינן בי' כיון דעל על:

ובהגהות הרא"ש ר"י אוס' ליכנס בספינה בשבת אפי' אינו רוצה לצאת חוץ לתחום ואם עבר ונכנס ויצאה חוץ לתחום מהלך את כולה. אלמא קסבר ר"י אפי' יצא לדעת מהלך את כולה דהא הכא שלא ברצונו אזיל ואי"ל משום דמהלכת א"נ אפי' תימא עמדה שאני יצא לדעת דאזל חוץ לתחום הכא ספינה ממילא אזלא ואע"ג דאסור לכנס מ"מ לא יצא לדעת חוץ לתחום א"נ הא דאסו' ליכנס לאו משום חוץ לתחום דתוך התחום נמי אסור:

הא דאמ' רשב"מ אין לו אלא ד"א כיון דלא שבת באוי' מחיצות מבע"י איכא למימר כיון דספינה בהש"מ מובלע בתוך התחום הוה כמאן דשבת בגוה דמי כיון דבהש"מ הוה כולה כד"א כאלו שבת בגוה:

לישנא אחרינא בספינה מאי ואפי' למ"ד כרמלית משפת מיא משחינן וכארעא סמיכתא דמיין (בפ' הזורק) שאני תחומין דבהלוך תליא וכיון דלא ניחא הלוכי' מארעא משחינן:

רש"י לא מתני להאי לישנא אחרינא והיינו דקאמ' דדמי לקפיצה ואפ"ה אסור במתניתין ואת"ש קאי וכן הריטב"א לא מתני לי' ופריש מאי קפיצה קפיצה דספינה:

ב לרש"י ביום שבן דוד בא ממש קאמ' וחיישינן לי' אכולהי יומי אימא בן דוד אתי ההוא יומא ואלי' כבר אתא מאתמול לב"ד הגדול לבר משבת ויו"ט דלא מצי בן דוד למיתי הואיל ואלי' מאתמול לא מצי אתי וכגון דקאי בשבת ויו"ט וקא נדר דההוא יומא לא מצי אתי ואי מאתמול אתי אדעתא דהכי לא נדר אבל מכאן ואילך אפי' בשבתות ויו"ט אסיר דאימא אתי משיחא מאתמול ואלי' ביומא דקמי' לב"ד הגדול:

והשתא בשבת שאחר י"ט ודאי שרי דהיום לא אתי דאלי' לא מצי אתי מאתמול משום ע"ש דכל צרכי שבת נעשין בי"ט שלפני' ואתמול נמי לא אתי דאלי' בעי"ט לא אתי. ואי אימא אתי משיחא ביום ה' ואלי' ביום ד' כולי האי ודאי לא חיישינן דכולי עלמא הוה ידעי לי' ולישנא דאמר כיון דחל עלי' נזירות היכי אתיא שבתא ומפקעא לי' לא משמע כרש"י אלא וליחוש דלמא אתי משיחא מאתמול מיבעי לי' ומאי חל ומאי מפקעא דקאמר.