גאון יעקב עירובין קסו

רנ"א שלא במקומן לא יאכלו לאפוקי שוגג שלא במקומן דת"ק והדר תנא עד שיחזרו למקומן שוגגין לאפוקי חזרו במזיד דלת"ק שרי והיינו דדייקינן אבל רש"י והריטב"א ס"ל דמתניתא אחריתי היא ולא מתנו הכא סיפא:

והלכתא כת"ק בבמקומן במזיד דקאי רב פפא כותי' ואפי' לעצמו שרי ואיכא דאסרי למי שהוציאו במזיד ובשלא במקומן בשוגג רש"י ורבותינו בעלי התוס' אמרי בהא נמי הלכה כת"ק דשרי וכן אמר הרא"ש ובמזיד שלא במקומן אמר הרא"ש אסור לכל אדם ובהגהות דלא אסור אלא לדידי' אבל לאחרים שרי וכן אמר ה"ר מרדכי משמי' דהר"מ ולדידי' במקומן אפי' לעצמו שרי ובמזיד למאן דשרי ל אחרים אם הוציאן לעיר המוקפת שרי לאחרים לטלטלינהו בכל העיר כדאמרינן בדכרי דמברכתא ואע"ג דיצאו לדעת הא פירות אנוסין נינהו והרשב"א אמר בשלא במקומן הלכתא כראב"י ואפי' בשוגג אסור לכ"א והריא"פ לא מייתי אלא דרב פפא מכלל דשלא במקומן בכ"מ אסור והא דדייקי בתוס' מדקא אמרינן במזיד במקומן כ"ע ל"פ כו' אי משום הא לא אריא דאיכא סברא דמזיד חמירא ואפי' במקומן ואיכא סברא דשלא במקומן חמירא ואפ' בשוגג ומדלא אשכחן לת"ק דפליג אלא אשוגג שלא במקומן מזיד במקומן לא שמעינן מיני' דפליג:

ומטלטל בכולה ע"י זריקה. אמר ר"י תוך אלפים נמי ע"י זריקה דלגבי כי אורחי' הו"ל נפרצה במלואה כו'. והא דאמרינן לר"ה באלפים מיהת לטלטל כי אורחי' מקמי דידע מנפרצה במלואה וקס"ד לר"נ באלפים מטלטל כי אורחי' והשתא דאמר לר"ה דהוי נפרצה במלואה כו'. לרב נחמן נמי אפי' באלפים ע"י זריקה ופליגא דרש"י וכוותי' דרש"י מסתברא דלר"נ באלפים מטלטל כי אורחי' ולא הוי נפרצה במלואה למקום האסור דחוץ לאלפים נמי לאו מקום האסו' הוא כיון דע"י זריקה שרי כי אורחי' נמי שרי דלא שנא אלא דלא אפש' כיון דלא מצי מהלך התם:

בתוס' וכן אמר הרא"ש דמוקי בירושלמי כר"י אבל הריטב"א אמר משמי' דירושלמי הוינן בעי' מימר כר"ע ור"י ברם לר"ג וראב"ע לא פליגין ואפי' כר"ג וראב"ע פליגין קל הוא שקנה לו שביתה ממי שלא קנה לו שביתה וכ"ה נוסחא דקמן והיינו דרש"י והא דרב הונא ברי' דרב נתן מסייע לי' לרש"י כדבעינן למימ' קמן והרמב"מ אמר בהוליכוהו חוץ לתחום נמי אם נעשית לו מחיצה בשבת אינו מהלך אלא אלפים דלא עדיף משבת ואח"כ הקיפוה מחיצה בשבת והראב"ד והרשב"א פליגי עלי' והרמב"ם שמיע לי' הא מירוש' והכי מתרגם לה ואפי' כר"ג וראב"ע פליגין משום דמחיצ' העשוי בשבת לא אמרי' כולה כד"א ודירושלמי כרש"י ולא מטעמו דטעמו דרש"י משום דאית לי' אלפים ולדידי' הוליכוהו חוץ לתחום ועשו לו מחיצה בשבת מהלך את כולה דאי לא יהבת לי' כולה לית לי' אלא ד"א וקל הוא שלא קנה לו שביתה ואלו לירושלמי משום דמחיצה העשוי' בשבת לא יהבנין לי' אלא אלפים וקל הוא שקנה לו שביתה. והיינו דהרמב"ם ולירושלמי קשיא מודד דמחיצה שנעשית בחוץ הוא ואי כלתה לו מדתו בחצי העיר אין לו אלא חצי העיר וצ"ל מודד דמעקרא לא קאי בגוה דמחיצות ובתחומי' הוא דהוה לא יהבינן לתחומי' אלא עד חצי העיר וכי הדר נמי ואתי לגוה לא פקע מיני' מילתי' קמייתא ובדוכתא קאי הוליכוהו נכרים דמעקרא לית לי' בהנהו מחיצות כלום והשתא הוא דיהבת לי' השתא קאי בגווה דמחיצות ויהבינן לי' כולה. א"נ מחיצות דבמקום דקנה שביתה קל הוא דמי שלא קנה לו שביתה ואם מחיצה העשוי' בשבת במקום שקנה לו שביתה אין לו אלא אלפים במקום שלא קנה לו שביתה מיבעיא אבל מחיצות דבמקום תחומי' ולא במקום שביתתי' חמירי ממחיצות דלאו במקום תחומי' דהתם אית לי' אלפים ותו לא יהבינן לי' אבל הכא דקא יהבת לי' השתא יהבינן