גאון יעקב עירובין קסה

פרק רביעי מי שהוציאוהו מתני' הוליכוהו לעיר אחרת כו' הרשב"א והריטב"א דאמרי תרווייהו ה"ה יצא לדעת דעיר כד"א הוא תדע מדלא משני שמואל יצא לדעת בעיר דיר וסהר קמ"ל. והרמב"ם והרמב"נ. והר"נ אמרי הוליכוהו דוקא קתני אבל יצא לדעת אפילו בעיר אין לו אלא ד"א ודלא משנינן שמואל הא אתא לאשמעינן דשמואל הוא דאמר הלכה כרבי יהודה ור"ע. ואפילו הוליכוהו אין לו אלא ד"א ולהרשב"א יצא לדעת והחזירוהו לעירו או למקום מוקף מחיצות שבתחומו או אפילו חזר לדעת ודאי כולה כד"א השתא לעיר אחרת כולה כד"א לעירו מיבעיא. יצא לדעת והחזירוהו או חזר לדעת להרמב"ם לעירו לא ידענא והר"מ מרוטנבורג דדייק אפילו יצא לדעת וחזר לדעת מדלא משני שמואל הא אתא לאשמועינן לא מכרעא אימא עדיפא מיני' משני דכולא מילתא דיצא לדעת והחזירוהו לא שמעינן ממתניתין אימא יש לו אפילו אלפים ומתני' סתמא קתני ואת"ל כהר"מ דחזר לעירו כולה כד"א היכא דהחזירוהו או חזר למקום מוקף מחיצות שבתוך תחומו דכולה כד"א מהו עירו דוקא משום דשבת באויר מחיצותי' הכא הא לא שבת באויר מחיצותי' דאי הוה כלתה מדתו בחציו אין לו אלא חציו ומשום דאיבלע כולי' בתחומי' הוא דהואי כד"א אלמא לא קרינן לי' שבת באויר מחיצותי' או"ד הואיל ובה"ש כד"א הוה לי' כמאן דשבת באויר מחיצותיו דמי:

גמרא מיבעי לי' לאינש למיבעי רחמי דלא ליתי לדקדוקי עניות שמא יעבירוהו ע"ד וע"ד קונו ומאן דאתא להכי לקבולי באהבה דלא חזי אפי גיהנם:

מהו דתימא כו' עי שהוציאוהו נכרים וחזר לדעת כו' הא דקא פריש ואזיל הא למימר אפי' אי תימא דבחזר לדעת לא אתי למיטעי מדלא קתני מתני' ש"מ חזר לדעת אפילו הוציאוהו נכרים אין לו אלא ד"א ביצא לדעת והחזירוהו נכרים ודאי איכא למימר דמתני' החזירוהו סתמא קתני ואפי' יצא לדעת:

דף מב והא מדקתני סיפא כו' פירש"י דאי ת"ק בשוגג שלא במקומן לחוד הוא דפליג הו"ל למיתני כדתנא בקמייתא במקומן יאכלו כולי ואנא ידענא דאשוגג כו' והא דאמרינן מאי במקומן אילימא במזיד והא קתני בהדיא כו' מכלל דאי לאו דתנא הכא עד שיחזרו למקומן שוגגין לא הוה שמעינן מהא דבמקומן יאכלו דאשוגג קאי איכא למימר לרווחא דמילתא קאמר איידי דאיתא ברייתא בהדיא דקתני בה שוגגין וה"ה דבלאו הא מתניתא מגופא משמע דאשוגג דת"ק קאמר ר"נ במקומן הוא דשרי. מדקתני במקומן יאכלו ברישא משמע דאיאכלו דת"ק קאי דקאמר בשוגג יאכלו אתא ר"נ ואמר במקומן דוקא דאי אמזיד הול"ל שלא במקומן לא יאכלו ברישא והריטב"א אמר דאיבעי ליה למיתני לעולם הן אסורין עד שיחזרו למקומן ואנא ידענא דאשוגג דת"ק קאמרי שוגגין דקתני ל"ל והשתא האי לישנא משמע טפי דאשוגג דת"ק קאי. דהא דאמרינן אילימא במזיד דר"נ לאקולי קאמר דת"ק דקאמר במזיד לא יאכלו קסבר בשוגג אפי' שלא במקומן יאכלו ובמזיד אפילו חזרו למקומן לא יאכלו ואתא ר"נ והאמר במזיד נמי במקומן יאכלו אבל הכא דקתני לעולם אסורין עד שיחזרו למקומן דלמיסר שלא במקומן קאתי ואי אמזיד מזיד שלא במקומן ת"ק נמי מיסר קאסר ועוד אי אמזיד לחודא מאי לעולם ובנוסחי דידן והא מדקתני סיפא מכלל דחדא מתניתא היא וכן לעיל והא קתני בהדיא משמע דבהאי מתניתא גופא קתני בהדיא מדלא קאמר והתניא וקתני בהך מתניתא תרתי