גאון יעקב עירובין קסא

חול ושמ' יתעבר ויהי' קדושה ח' והמתח יום ראשון ודאי קודש ויום שני ספק מיהא לישנא דר' יוסי משמע דוקא אם באו מן המנחה ולמעלה והכי משמע מדרש"י ומכולהי סוגיא דמס' י"ט הלכך אמרינן היכא דלא באו כלל או באו ביום ל"א יום ראשון חול דבלא עדים לא משוינן ליום למ"ד קודש ולזלזולי לא חיישינן דהא מספק ינהגו קדושה שמא יבואו עדים אלא היכא דבאו ממנחה ולמעלה אמרינן להכי אהני עדים למישוי להיום קידש ולהרמב"ם צריך תירוץ:

ב' דאי אשמעינן ראש השנה ט"ס דכולהו בר"ה קמיירי אלא דאי אשמעינן עירוב משום דליכא למיגזר עלי' כול'. אף על גב דכולהי מילתי' דרבנן כולהי משום גזירה אטו דאורייתא נינהו. הכא בעירוב ליכא למיגזר דהא מנחא עירובא ואי דאתו לערובי בחד יומא חציו לצפון וחציו לדרום התם נמי לא עבר אדאורי' דתחומין אפי' בלא עירוב כלל דרבנן ובכלכלה איכא הכירא דמתנה אבל ביצה ליכא הכירא:

בשני י"ט של ר"ה בגולה. הוי בה הריטב"א פשיטא השתא בא"י אסו' בגולה מיבעיא דהא רבה שרי בא"י ואסר בגולה. ולדעתין סד"א בא"י דאי לא באו עדים עד המנחה ודאי חדא קדושה היא אסו' אבל בגולה דכל ראשי שנים ספיק' נינהי לא אסרינן כל ראשי שנים משום ספק קדושה אחת. והיינו דרש"י:

והא דרבא קשיא לן מדקאמר וכן הי' ר"י אוסר בגולה מכלל דר' יודא ור' יוסי בא"י בשלמא בי"ט ראשון מתנה אם יבואו עדים ויהי' היום קודש אין בדברי כלום ואם לא יבואו ויהי' חול תהא זו תרומה ע"ז אלא בשני מאי מתנה הא מידע ידע אם קדשוהו אמש אם לאו וכ"ת בא"י הרחוקים מב"ד הני כגולה דמיין וצריכנא למימר ר"י מתנה בראשון בין בא"י בין בגולה קאמר ובא"י מתנה שאם לא יבואו יוכל לאכלו למחר ומתנה למחר בגולה ור' יוסי אוסר אמתנה בראשון בא"י וכן הי' ר"י אוסר בגולה:

א"ר אסי ומאי קושיא רב אשי מתנינין דאי רב אסי הא אמר שני י"ט של גליות נולדה בזה אסורה בזה משום ספק קדושה אחת בריש ביצה ואע"ג דר' אשי אמר האי בר טביא לאו אתצודי אתצד מ"מ מתניתא דאיסי קא מפרק ואזיל דס"ל שני י"ט של גליות דכ"ע שרי ומסייע לי' לרש"י דאמר ההוא בר טביא מאי אתצודי אתצד דבהא מודי רב ששת דשרי כדאמר הריטב"א:

לדידי א"ל אמימר כו' ואמרי בתוס' משמי' דריצב"א הלכתא כוותי' דרב ששת לגבי רב נחמן וכן לגבי רב חסדא ואיכא למימר לגבי תרוויי' לא דיחיד ורבים הלכה כרבים וכ"א הריטב"א:

בתוס' ד"ה אי משכחת כו' הא דריצב"א דייק ודירושלמי דטעמא דכדי שיעשו שלא יהנה ממלאכת י"ט לבה"ג נמי אימא טעמא משום הכי הוא אלא דכי שרית לי' בי"ט שני הו"ל נהנה ממלאכת י"ט אע"ג דאי אמרת ראשון קודש שני חול הוא ובכדי שיעשו בחול הוא מ"מ חול דאסירא הוא דאנן בשני מספיקא אסירא לן ואי לא עביד לה בראשון הוה אסיר לן למיעבד לה בשני ומשום דעביד לה בראשון הוא דשרית לן הא נהנה ממלאכת י"ט ומאי כדי שיעשו הא לא מצית למיעבד אלא כדי שיעשו ממש בעינן דמצית למיעבד בההוא יומא והיינו דארש"י משמי' דבה"ג ויליף טעמא כו' דליהוי ראוי לעשות קאמר:

דף מ או"ד זכרון אחד כו' פירש"י ר"ה איקרי זכרון תרועה ר"ח נמי איקרי זכרון והיו לכם לזכרון זכרון שם כלל לר"ח ולמועדות כולן כדכתיב וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם. וכתב בתרי' והיו לכם לזכרון אלא