גאון יעקב עירובין קס

דף ל"ט מתני' מתנה אדם על הכלכלה מסתברא דמתנה עד המנחה דא"נ יבואו ממנחה ולמעלה הא דהיום קודש משום דעד המנחה נהגו קודש מספיקא אתו לטלטולי בי' אבל אי הוה ידעינן דלא יבואו עד מנחה לא נהגינן בי' קודש כלל והו"ל קודש בטעות וחול הוא ותרומתו תרומה אבל לאחר המנחה אם באו עדים תו לא מצי מיקרי שם אע"ג דהיום חול הא אנן נהגינן בי' קודש ואסיר נמי להגבי' בי' תרומות ומעשרות וכן בגולה בזמן הראי' הוה אסיר משום מנהג אבותינו:

גמרא בשני ימים של ר"ה הלכה כר' יוסי ואין מערבין אלא לרוח אחת ואם עירב לשני רוחות כמערב ביום א' לשני רוחות דפליגי בה רב ושמואל בפרק מי שהוציאוהו ואם נאכל עירובו בראשון אמר הרשב"א (בס' עבוה"ק הלכו' ע"ת סי' י"ח) יצא בה בשני דאמרינן קדושה א' אף לקולא והכי אתמר מכללא דהרמב"ם דאמר בשבת וי"ט או בב' י"ט גליות שהן שתי קדושות צריך שיהא עירובא קיים בבה"ש שני מכלל דבר"ה לא דקדושה אחת היא ואמינא טעמא דידהו אע"ג דלא הוו קדושה חדא אלא אם באו עדים מן המנחה ולמעלה מ"מ ליכא ספיקא אשתי קדושות דאי אתו עדים מן המנחה ולמעלה הא חדא קדושה ואי אתו קודם המנח' הא יומא קמא קודש ושני חול ולא בעי עירוב ואי לא אתו כלל או דאתו ביום ל"א הא ממנחה דיומא קמא ולמעלה אתחיל חדא קדושה דל"ש אתו ל"ש לא אתו לא מקבלינן להו ונוהגין אותו היום קודש ולמחר קודש וספק יום ראשון חול ושני קודש וליכא עירוב הא ליכא לספוקי והראב"ד אמר אין יוצא עליו בשני לחומרא עבדינן להו חדא קדושה ולא לקולא ולא דמי לשבת וי"ט דאמרינן טעמא דרבנן משום דספוקי מספקא להו ולא אמרינן טעמא דרבנן דלחומרא אמרינן קדושה אחת ולא לקולא שאני ר"ה שאם באו מן המנחה ולמעלה מונין ממחר והוא קודש דאורייתא אלא תקינו היום גומרין אותו בקדושתו וכי תקינו לחומרא לקולא דליהנו לי' עירובי' דמיומא קמא דאכתי לא קודש הוא לא תקינו אבל שבת וי"ט דתרווייהו ודאי קודש ואי חדא קדושה לקולא נמי חדא קדושה:

לרבי יודא בשני י"ט של ר"ה מערבין נמי בתחילה בי"ט ואומר אם היום חול הריני מערב לצורך מחר אם היום קודש אין בדברי כלום ולמחר חול וא"צ עירוב וכדאר"י בכלכלה:

הא דאמור בתוספות אע"ג דפליגי בא"י בזמן שבית המקדש קיים כדקתני שהי' ירא שמא תתעבר לאחר החורבן נמי הי' מעברין ומקדשין ע"פ הראי' כדקתני שיהי' מקבלין עדות החודש כל היום ור' יוסי ור' יודא בא"י היו לאחר החורבן ובזמנן נמי היו מקדשין ע"פ הראי' אלא לרבה הוא דקאמרי דלדידי' בא"י מתקנת ריב"ז ואילך ביצה מותרת ור' יוסי ור"י בא"י במקום שמקדשין קאמרי דאי בגולה האי שהי' ירא שמא תתעבר שני ימים של ר"ה מיבעי לי' כדאמרינן שני י"ט של גליות דהא בגולה תמיד תרי יומי עבדי אלא לאו בא"י דעבוד חד יומא קתני שהי' ירא שמא תתעבר ובעו לעירובי אתרי יומי ובא"י הא ביומי' דר"י ור"י ביצה מישר' שרי דתרי קדושות הוו אלא אינהו אקודם תקנה פליגי בא"י. בזמן המקדש ונ"מ לאחר תקנה לבני גולה וכן הא דמתנה לבני גולה כדבעינא למימר קמן. ולרבא דאמר אף בא"י ביצה אסורה אף מתקנת ריב"ז ואילך קמיפלגי בא"י ובימיהן שהיו לאחר החורבן והיו מקדשין ע"פ הראי' וה"ה לבני גולה:

לר' יוסי אם תתעבר ודאי חדא קדושה בין אם באו מן המנחה ולמעלה בין אם לא באו כלל בין באו ביום ל"א כיון שלא באו עד המנחה אפי' יבואו לא יקבלום ולמחר קודש ודאי והיום גומרין אותו בקדושה וקדושות ודאי היא לב' הימים ולא מספק והרחוקים עושים מספק ב' ימים שמא יבואו עד המנח' ולא יתעב' והיום קודש ולמחר