גאון יעקב עירובין קנט

אלא הא דא"ר יודא כו' ולא אותבי' ממתניתא דא"ל ר"א ומדרבי דאימא רב ס"ל כר"א בחדא ופליג עלי' בחדא ס"ל כוותי' בחדא דשתי קדושות הן ופליג עלי' בחדא דאלו ר"א לית לי' הכנה ורב אית לי' הכנה ופריך מדרב יודא תלמידי' דרב דסתמא לא פליג אדרב רבי' וכ"ת אי ר"א לית לי' הכנה מ"ט אין מערבין בתחילה מי"ט לשבת אימא דמחזי כמקני שביתה א"נ טעמא אחרינא אית לי' וכ"ת הא רבנן אמרי לי' אבל אימא אאין יוצא עליו בשני הוא דא"ל ואמערב ברגליו בשני לא חשו לאפלוגי דמ"מ תיקשי לדידהו ליהני עירובא קמא וכ"ת הא רבנן דאמרו לו א"א מודה שאין מערבין מי"ט לשבת נמי הא לית להו הכנה וא"נ במערב ברגליו אמרו מ"מ קשיא מדרב יודא עדיפא לי' דבהדיא אתמר א"נ אי מהני תנאי אימא רב כר"א אליבא דב"ה דאית לי' נולדה בזה אסורה בזה משום הכנה כדאמרינן בריש ביצה ומפקרא אותבי' אביי מרבנן דמתני' דס"ל אי הכנה אסירי דכ"ע דאסיר ומתני' אלימא לי' והשתא אדלותיבי' מברייתא והו"מ מהדר לי' תנאי ה"א אותבי' מתלמידי דרב:

אלא הא דא"ר יודא כו' קשיא להו לרבנן דתוספות תיקשי לי' דרב יודא גופי' מהא דאין מערבין תחילה בפת וניחא להו דרב יודא ברייתא קאמר ולא ידענא סוף סוף גופא דברייתא קשיא דהא שמואל ברייתא קפריש ואזיל והא דעירב ברגליו בראשון אין מערב בפת בשני נמי ברייתא הוא דאי הא ר' יודא דידי' ואידך דברייתא מ"ש האי בבא דלא קתני בברייתא מערב בפת ור' יודא לימא עירב ברגליו אין מערב בשני כל עיקר אלא הא דאין מערב בפת תחילה מודי אביי אי משום דהתם כהכנה דבידים דמי דעביד לפת עירוב אלמחר ובהכנה דבידים מודי אביי אי משום דאסיר בי"ט למיעבד לפת למיהוי עירוב והא דאמרינן ורבנן דלמא התם עצה טובה קמ"ל לאו רבנן אביי ורבה ב"ר חנין נינהו כדא מר רש"י דא"כ אדקשיא להו דרבה תיקשי להו דשמואל ודר' יודא דאין מערב בפת אלא בעירב בפת תחילה מודו ורבנן דרב אשי קאמר כאלו אמר ורבנן אמרי דלמא התם עצה טובה קמ"ל וממתני' לא דיקא ולאו אפלו אדשמואל אלא למידחי דיוקא כי אורחי' דתלמודא:

השתא דקי"ל כר"א דאמר שתי קדושות הן וקי"ל בעינן סעודה הראוי' מבע"י הא דקי"ל כרבא בנתגלגל חוץ לתחום דאמר ל"ש אלא נתגלגל חוץ לד"א אבל בתוך ד"א הנותן עירובו יש לו ד"א הנ"מ בעיו"ט או בע"ש דעלמא דמבע"י חול הוא אבל שבת וי"ט ובראשון הוא כבני עירו ועירובו בשני ונתגלגל חוץ לתחום אפי' תוך ד"א אינו עירוב דמבע"י מקמי דקני עירוב לית לי' אפי' פסיעה חדא חוץ לאלפים מביתי':

אי הוה שמיע לי' למר כו' דקשיא הא דרב יודא ומחשיך עליו ואוכלו דמתני' דשליח לא מצי אזיל ומשני משום דלא מוכחא ואע"ג דהנחה דפת מוכחא הלוכא הא לא מוכחא ופת לא חזי לי' אינשי:

אי הוה שמיע לי' למר כו' לא ידענא מאי קושיא התם תיקוני שדה וכניסה למרחץ בשבת אסירי וכל מעשה שבשבת אסור הלוך נמי אסור הכא דעירב ברגליו ויתיב ושתיק בשבת שרי הלוך נמי שרי כדאמר רש"י אחמרא אירכס לי' דכל מעשה דבשבת שרי הלוך נמי שרי ואי משום דכי אמר אסיר כדאמר רש"י אי הוה אמר ה"כ דאסיר הכא כיון דמצי מערב בלאו אמירה אמירה ל"ל מעשה דעירוב הא מישרא שרי חמרא דאירכס לי' נמי אי הוה עביד בה מידי דמלאכה כגון דהוה מחמר אבתרה וכה"ג הוה אסיר: