גאון יעקב עירובין טז

לי' משערינן לי' דליחזק ליה האי מנא דאצבעים דהוי רביעית הלוג דלענין אחזוקי בהאי מנא מ"ל עב מ"ל צלול משקה צלולה מחזיק רביעת משקה עבה מחזיק רביעת. אלא היכא דבעינן לשעורא לאוכל ברביעית או למשקה בכזית משערינן כמה אוכל דכוותי' מפיק ממשקה ובהא שאני לן דמשקה צלולה מפיק טובא ומשקה עבה מפיק קצתי' לגודשא וקצתי' למנא אוחרן ואמרי רבנן דתוספות אי הכא בשותה יין לא דומיא דאינך כו' וכיון דלא הוי דומיא דאינך קשיא נמי בשלמא אינך אתא קרא לשעורי להו בהנך דכתיבי בהאי קרא. אלא גפן קרא למאי אתא אי לרביעית רביעית מי כתיבי ואי בשותה רביעית יין לשעורי' לי ביין הא לענין אחזוקי להו האי מנא כיון דמחזיק רביעית מים רביעית יין נמי מחזיק. ותו פשיטא אטו שותה יין במים נשער לי'. אלא אמרו רבנן דתוס' הכא כרש"י דסוכה ואתיא כר' אלעזר בן עזרי' דאכילה נמי ברביעית משערינן לי' והיכי עביד נותן ענבים או עלין ולולבין כשיעור שאכל לתוך משקה ואם הפילו רביעית חייב ולא תימא אם הפילו רביעית מים חייב אלא עד שהפילו רביעית יין לבר מגודשא הוא דחייב ואי קשיא לך מידי קרא יין כתיב גפן כתיב ועלין ולולבין נמי גפן נינהו תריץ קרא ה"ק אם אכל עלין ולולבין לא תימא כשאר אכילות ונישערי' בכזית אלא בגפן גופי' משערין לי':

וכיון דמשערין לי' בגפן גופי' על כרחין ברביעית יין דאי באכילה גפן הא לית בי' שיעורא דאכילה אלא בשתי' וברביעית וביין ולא במים אלא עד דשפיך רביעית יין לבר מגודשא. א"נ הא מהיקשא שמעינן לי' דאקיש אכילה לשתי' וס"ד אמינא אכילה ברביעית מים משערינן לי' דכי שפיך רביעית מים הא אית בי' שיעור רביעית הלוג דהוי ביצה ומחצה קמ"ל עד דשפיך רביעית יין לבר מגודשא:

ואמרו וכה"ג תניא בתוספתא איפכא לר"ע דאמר מקיש שתי' לאכילה ושתי' נמי בכזית נותן כזית ביין ואי שתי כשיעור דשפיך חייב ה"נ לראב"ע דאמר אכילה ברביעית נותן שיעור אכילתו ביין ואי שפיך רביעית חייב וקשיא להו אכילה דמשער ברביעית דלשפוך רביעית יין אמאי מכדי רביעית הלוג כמה הוי ביצה ומחצה אכילה נמי כמה דשפך ביצה ומחצה סגי ואי יין אפי' כלי דמחזיק בציר מרביעית מ"ל אי שפיך כולה למנא אחרינא מ"ל אי שפיך קצת' לגודשא דהאי מנא וקצת' למנא אחרינא אידי ואידי שיעור רביעית אית בי' בהאי דאכיל, ואי מים עד דשפיך מלא מנא דאחזיק רביעית וטפי מדשפיך ביצה ומחצה לית לן למימרי' וניחא להו אין ה"נ וקרא היכי דהו"ל מנא מחזיק ליין דשפיך לי' ביצה ומחצה והוא מנא דאחזיק בציר מרביעית דקצת מינים שפיך לגודשא ודלא לשעריי' לעלין ולולבין במים דשפיך ולמימלי' להאי מנא דהו"ל בציר מביצה ומחצה ולניחייבי' בהני ואי לא מחייב עד דאכיל כמה דשפיך ומימלי מנא דרביעית במיא. והדר אמרי לרש"י אע"ג דרביעית של תורה בשתי' רביעית דהיינו כביצה ומחצה הכא גלי קרא באוכל ענבים או עלין ולולבין לא מחייב עד דאכיל טפי מביצה ומחצה כשיעור דשפיך רביעית יין לבר מגודש' ולדעתין מאן דתני כדי כזית יין לנזיר כר"ת לא משתבש ולאו אאוכל דבאכילה משק' ל"ל אטו כל איסורין שבתורה דמשערינן להו בכזית ליבעי כזית בתוך משקה כמה דשפיך אלא היכא דמשערינן לאכילה בשיעור שתי' לשתי' או בשיעור אכילה הוא דאמרינן שדי לתוך משקה ושערי' במאי דשפיך והכא אשותה קאי דשמעי' לי מהקיש' דבכזית משערינן ליה דשדי כזית לתוך משקה סלקא דעתך אמינא במים משערינן לי', ואף על גב דאיהו יין הא שתי מ"מ משערינן כמה דשפיך מיא דהו"ל שיעור כזית שלם דכי קא משערת לי' בכמה דשפיך יין הא בצרת לה מכזית דקצת' דשיעור' כזית הא אשתיר בגודשא ובמאי דשפיך הא ליכא שיעור זית קמ"ל קרא גפן לחומרא דמשעריך לי' ביין גופי' ואע"ג דליכא כזית מחייב:

והריטב"א אמר משמי'