גאון יעקב עירובין טו

מהן שהן בנות ששה והן מצומצמות והן חמת סוכה ומבוי שהן בנות ששה והן מצומצמות ואמה יסוד וסובב בנות חמשה הן:

ובלבד דקאמר ולא קאמר ולא יהי' מצומצמות איידי דקאמר ת"ק ובלבד אע"ג דכולן בנות ששה ובלבד שלא יהיו מכוונות כולן כאחד אלא הללו שוחקות והללו עצבות קתני נמי איהו ובלבד:

(הגה א"נ ה"ק כל אמות כלאים בנות ששה ובלבד שרובן לא יהי' מצומצמות אע"ג דמיעוטן מצומצמות לחומרא וכהרז"ה והרמב"ם והרא"ש):

ולאביי לא משנינן רשב"ג פרושי קמפרש דכל אמות דת"ק בכלאים קאמר ומכוונות דקאמר מצומצמות חדא משום דת"ק כל אמות סתמא קאמר דכל אמות דעלמא משמע ורשב"ג אמות דכלאים קאמר וודאי משמע דפליגי אלא לרבא דת"ק אמר הללו שוחקות והללו עצבות וסתים ולא פריש הי ניהו שוחקות והי ניהו עצבות אמרי' דרשב"ג אתא ופריש מילת' דכלאים הא ניהו דשוחקות. ועוד לת"ק דאמר כל אמות שאמרו חכמים דחיקא טובא למימר דבכלאים קאמר אלא מעיקרא דלית לי' שינויא לאביי דחיק למתניתא והשתא דמייתי לדרשב"ג דקאי כוותי' דאביי תו לא דחקינן בדת"ק ואמרינן לאביי ודאי תנאי היא ותו אי הכי האי ובלבד דת"ק ודרשב"ג ולא יהיו מצומצמות מיבעי לי' בת ששה ולא מצומצמות אלא ת"ק וודאי כרבא וקאמר כולן בת ששה ובלבד שלא יהיו מכוונות לגמרי אלא הללו שוחקות והללו עצבות ורשב"ג פליג ואיידי דקתני ת"ק ובלבד תנא איהו נמי ובלבד ומעיקרא נמי כי משני לאביי דת"ק אמות דכלאים קאמר הו"מ מקשי א"ה מאי ובלבד אלא מדרשב"ג עדיפא לי' לאקשויי ולא משני דרשב"ג פרושי קמפרש דאכתי תיקשי מאי ובלבד ומשני אביי דאמר כרשב"ג ולא קשיא ולא מידי ואבע"א ודאי ת"ק אי כל אמות סתמא קתני לאו דכלאים לחודי' קאמר ומעיקרא כי אמר אימא אמת כלאים באמה בת ששה שבושי קא משבש למתניתא וקאמר לאביי תני אמת כלאים ופריש הא מדקתני רשבג"א כל אמות שאמרו בכלאים מכלל דת"ק לא אמר אמת כלאים ואבע"א לרבא נמי לא אמרינן דרשב"ג פרושי קמפרש כדאמר רש"י אלא ה"ק א"ל רבא רשב"ג הא אתא לאשמועינן אמת כלאים לא יצמצם דכ"ע כל אמות באמה בת ששה ורשב"ג ורבנן בצמצום פליגי דת"ק דסתים ותני ובלבד שלא יהו מכוונות שהללו שוחקות והללו עצבות ולא פירש הי ניהו שוחקות והי ניהו עצבות סתמא דמילתא כל דשוחקות לחומרא שוחקות וכל דעצבות לחומרא עצבות ואפילו בכלאים וכהרז"ה ורבנן דאמרן ואתא רשב"ג למימר בכלאים לא כן אלא כל אמות שאמרו בכלאים הן בת ששה ואינן מצומצמות ל"ש לחומרא כי הא דעבודת הכרם וקרחת ומחול ל"ש לקולא כי הא דרצופין ובדלא אשתייר שתים כנגד שתים דכ"ע מודו דלא הוי כרם ורשב"ג הכי גמירא לי' בכלנים דכולה שוחקות ואפי' לקולא אלא דקשיא קצת כיון דכולהי סוגיין רהיטא דאזלינן לחומרא הו"ל לפרושי הכא אמת כלאים לא יצמצם ואפי' לקולא:

ואלה מדות המזבח האי דאותבוה לרש"י דתרגום יונתן דאי כרש"י דהכא הא אמתא דהיא אמתא ופשך דאמתא היא אמתא ופשך ה"ולל. דקרא הא לפרושי אמות המזבח הוא דאתא ולאו לפרושי אמתא דעלמא דהיא אמתא דהכא ופשך:

ורבן אלי' כבר פירשה להאי קרא בפי"ז דכלים מתנית' ט':

גפן כדי רביעית יין לנזיר מדאמה על אמה ברום ג"א מחזיק ארבעים סאה שמעינן דאצבעים על אצבעים מחזיק רביעית הלוג שהיא ביצה ומחצה וכלי שהוא אצבעים על אצבעים ל"ש יין ל"ש שמן ל"ש מים מחזיק כשיעור ביצה ומחצה משקה שהיא רובע הלוג והיכא דבשתי' משערינן לשתי' כל משקה יינן לשעורי