גאון יעקב עירובין קנז

כיון דשתיק ותחלת היום קונה עירוב תו ליכא הכנה ור"ח ס"ל הא נמי הכנה הוא כיון דתחילת קני' הוא. ורבי יודא דאמר עירב בפת בראשון מערב ברגליו בשני הא בתפילה ברגליו בשני לא אי כרבנן משום דחדא קדושה אי כר"א דבהא נמי איכא הכנה אי נמי טעמא דרב יודא כדאמר הריטב"א משמי' דריב"א דבתחילה בשני בשתיקה לא דלא גלי דעתי' דניחא לי' להפסיד אלפים מעירו ורבנן ור"א בדגלי דעתי' מעקרא דניחא לי' ואביי דפריך מדרב יודא דס"ד דבעי אמירה ולא אותיבי' מדאמרו לו ת"ל משום הכנה וליטעמך ליתיבי' מהא דא"ל ר"א א"א מודים שאם עירב ברגליו כו' ותו הא דרב יודא בהדיא אתמר:

בנאכל עירובו בראשון לר"א דבשני הוא כבני עירו ולרבנן דהוה חמר גמל:

איבעיא לן שבת בשדה מהו כיון דעקר שביתתו ממקומו ובמקום עירוב לא קנה לא יזוז ממקומו כדאמר הריטב"א במערב לשני רוחות או"ד כי אמרינן עקר מקום שביתתו במערב לשני רוחות ועירוב קא מנח התם דבעירובי' עקר שביתתו מדוכתיי אע"ג דלא קני מהניא מיהא למיעקר מדוכתי' א"נ במכיר אילן ואמר שביתתו תחתיו דבאמירתי' דהכרתי' עקר שביתתי' מכאן דכמאן דערב ברגליו דמי אבל הכא אי שתי קדושות נינהו עירובי' דמאתמול לאו כלום הוא וכמאן דמנח בחמישי ונאכל דמי וכי אתא בה"ש דשני במאי איעקר שביתתו מדוכתי' לא עירוב איכא התם ולא אמירה ואפי' אמר בי"ט לאו כלום הוא דאין מערבין בתחילה מי"ט לשבת ותו אמירה בלא הכרת אילן או גדר מאי הוי ואי במחשבתי' אימור דאמרינן עקר במעשה במחשבה מי אמרינן ותו אימור כיון דחזא דנאכל מסתמא בדוכתי' ניחא לי' למיקני ואפי' בשדה נמי לר"א קנה מקומו ולרבנן חמר גמל:

ב אמר רבה התם משום הכנה ואפי' למ"ד חדא קדושה וכחד יומא אריכא דמי לא אמרינן יום זה הכין לעצמו כדאמרינן שבת מכינה לעצמה שאני הכנה דגלי קרא לגבי הכנה דאפ"ה אסיר תדע דהא אביי אפי' לרבנן קא מהדר למימר דאית להו הכנה ורבנן הא מספקא להו אי חדא קדושה היא ותו רבה דמוקים למתני' דריש ביצה משום לימא מתניתין כר"א:

דתניא והי' ביום הששי כו' הא דאמרינן בריש י"ט רבה לטעמי' משום דפליגי תנאי בהכנה בשבת וי"ט קאמר רבה לטעמי' דס"ל כי האי תנא דהכנה קא מוקים למתני' דביצה שנולדה בי"ט כוותי' ואבע"א הך מתניתא דוהי' ביום הששי בהכנה דבידים ורבה הוא דשני דרב דאסר בביצה שנולדה בראשון משום הכנה אע"ג דהכנה דממילא היא דאיהו הא לא עביד מידי מ"מ אסור קאמר רבה לטעמי' דאמר והי' ביום הששי אסר נמי הכנה דממילא בשבת ויו"ט ונולדה בראשון והיינו דאוקים נמי למתני' דביצה שנולדה ביו"ט ביו"ט שלאחר שבת ונולדה בי"ט משום דנגמרה מאתמול והוי הכנה דממילא ור' יוחנן דאמר נולדה בזה מותרת בזה קסבר הך מתניתא דוהי' ביום הששי בהכנה דבידים אבל ביצה דאיהו הא לא עביד מידי וממילא אתכן ל"ת לן בה ומסתברא דאביי נמי לא אקשי לרבה אלא אהא דאסר רבה אפי' הכנה דממילא מעירוב דאי סוף היום קונה הוי נמי הכנה דממילא ומערב ברגליו נמי א"נ אמר שביתתי במקומי הא שביתתו מאתמול הכא אלא דאמר תיקו שביתתי למחר נמי הכא לא חמירא כהכנה דבידים אבל הכנה דבידים דכ"ע אית להו הא מתניתא דוהי' ביום הששי והיינו דלא תיקשי דר' יודא גופי' מאין מערבין בפת תחילה דהתם כהכנה דבידים דעביד לפת עירוב אלמחר וכדבעינן למימר קמן:

אלא הא דתנן כיצד יעשה כו' מערב באותו פת לא עביד מידי דאזיל ושתיק אנא סבור הוה אביי למימר סוף היום קונה עירוב וקמכין סוף היום די"ט לשבת