גאון יעקב עירובין קנד

לי' לר' יודא במתני' דמתנה אדם דאית לי' ברירה וקאמר אלא מדתני איו וכיון דשמעינן לאיו דפליג אמתני' דמתנה אוקמינן לי"ל מתניתא דהלוקח יין כאיו וכדמסתבר ודמתניתין דמתנה ליתא:

דף לז לאיזו שירצה כהן פי' בתוס' דאי אין ברירה אימא כל קן רחל הקריב למעלה וכל קן לאה למטה כו' ואפי' הקריב מכל קן א' למעלה וא' למטה אימא דלמעלה מהאי קן ודלמעלה מהאידך קן תרוי' דרחל ותרתי דלמטה דלאה ואיכא תרתי פסולי חדא חטאת דרחל למעלה ועולה דלאה למטה ועוד הא איכא שינוי בעלים להדיא כיון דאקריב תרתי דרחל למעלה כמאן דאקריב בהדיא חדא דרחל וחדא ללאה דמיא ומשני כשהתנ' לרש"י שכל מי שיקריב הכהן לשמה יהא שלה וכל דאקריב הכהן לרחל היא שלה ואפי' הקריב קן א' כולו למעלה הויא חד מיני לרחל וחד מיני' ללאה הואיל וכהן הכי אקרי וכן אידך קן למטה ואקשו בתו' היינו ברירה ופרישו דאתנו בשעת לקיחה קן זו שלי וקן זו שלך ומאי בעירוב עירוב המעות כדאמר הריטב"א משמי' דעירבו המעות ובשעת לקיחה אמרו כ"א קדושת מעות בכל מקום שהן תהא מחוללת על מעות האחרות או שנתנו לכהן ואומר הכהן בכל אחת קדושת המעות על זה יתחללו של רחל וע"ז יתחללו של לאה ואמר הריטב"א איכא דאמרי כגון דאמרי אין לנו זכות בהקנין עד שיברר אותם הכהן ומשיברר אותם הכהן ואילך תחול זכותן כ"א בקן שיברר לה הכהן ומאותה שעה ואילך זכתה בקן שלה וכן כשנתנו דמי קניהן מעורבין לכהן וכו' ומתחילת זכיתן הוברר קן כ"א ואין כאן ברירה ע"כ. ולמאי דפרישו בתוס' דסתמא כשר אלא דחיישינן אימא כל קן רחל הקריב למעלה וכל קן לאה למטה לא אצטריך להו לפרושי כשהתנו דאמרי קן זו שלי וקן זו שלך אלא אפי' לקחו בעירוב כדקתני שלקחו קניהן בעירוב והתנו בשעת לקיחה חדא קן דילי וחדא קן דידך ולא פרשי הי מינייהו דרחל והי מינייהו דלאה ואקריב כהן כל קן חדא עולה וחדא חטאת כשר מאי אמרת אי משום שינוי בעלים הא סתמא כשר אי משום כל קן רחל למעלה הא מכל קן חדא למעלה וחדא למטה אקריב דהא השתא נמי דאוקמת לה בדפרישו קן זו שלי וזו שלך נמי על כרחך כל קן חדא עולה וחדא חטאת אקריב מיהא איכא למימר לעולם כרש"י דפריך לעולם כרש"י דפריך והאיכא שינוי בעלים וכי אמרינן סתמא כשר היכא דאיברר בעלים ושחטו בסתם ואפי' לא ידע לבעלים או נתערבו דראובן בדשמעון אבל היכא דלא איברר בעלים כלל פסול דהא לית לי' בעלים והכא נמי הא בשעת לקיחה לא איברר להו בעלים:

ב מאן האי תנא דאפי' בדרבנן כו' בתוספות הומ"ל ר"י דאגודת ירק הוא ושמא כיון דעקר מעשר מן התורה כו' וקשיא לן תינח מעשר ירק ודאי הכא אימ' המוכר עישר ודמאי הוא ורבא הא אית לי' רוב ע"ה מעשרין הן ומקולי דרבנן הוא ואיכא למימר הנ"מ היכא דע"ה אוכל מהן הכא במוכר לאחרים ואיהו לא אכל מיני' חיישינן טפי ואי משום דע"ה הלוקח אימא עשורי קא מעשר איהו ודאי לא מעשר דמוכר ע"ה לא חשיד לי' א"נ הב"ע כגון שאמר לו המוכר לחבר לא עשרתי דמעשר ודאי הוא ואכתי קשיא ולימא לי'חבר לע"ה דמוכר אמר דלא עישר ורוב ע"ה מעשרין וקא מעשר לי' הלוקח והו"ל מקולי דרבנן אימ' לא מעשר ודלמא טעמ' דע"ה הלוקח ודאי לא מעש' מימר אמר חבר שקורי קא משקר בי' משום דמוכר חשיד בעיני' ואנן אית לן למימר עוד דהכא דרבנן הוא ואפי' גלוסקא דמעשר דגן דאורייתא מידי אריא אלא בדמאי ודמאי מקולי דרבנן הוא ודקא מפיק להו לרב הוא דקא מפיק דלא שאני לי' בין דאורייתא לדרבנן מדקאמר ליתי למתניתין ונדהלוקח יין ואי ס"ד שאני לי' אימא ע"כ לא קאמר ר"י אין ברירה בלוקח יין דאורייתא אבל עירוב דרבנן יש ברירה אלא רב לא שאני לי' אבל רבא קמיבעי לי' לרב נחמן מאן תנא דאימא כולה תנאי דלית להו ברירה בדאורייתא הוא