גאון יעקב עירובין קנ

דתרומה נימא העמד בעה"ב על חזקת ביתו ואימא לא עירב והא עדיפא דתרומה הרי טמאה לפניך כדפרישו בתוס' דהיינו טעמא דר' מאיר דלא אמר אוקי תרי להדי תרי והאי אימא אכתי לא עירב תריץ כדאמר הריטב"א דחזקה דתרומה עדיפא דגברא הא ודאי עירב ומאי מספקא לך אי איטמי האי עירוב אוקמה אחזקתה וטהורה הואי ומנא תימרא דר' יוסי פליג עלי' דר"מ בהא אימא לר' יוסי נמי סהדי קמפקעי לחזקה ובהא קמיפלגי ר"מ סבר תחומין דאורייתא וכי אפקעי סהדי לחזקה ספי קא הואי וספיקא דאורייתא לחומרא ור' יוסי סבר תחומין דרבנן וספיקא דרבנן לקולא:

לא ס"ד דתניא כיצד א"ר יוסי ספק עירוב כשר עירב בתרומה ספק מבע"י נטמאה ספק משחשיכה ואמרינן עלה משום דהעמד תרומה על חזקתה מדקתני כיצד א"ר יוסי מכלל דאמתניתין קאי ומתניתין הא בתרי ותרי וטעמא דאיכא חזקה דתרומה הא לאו הכי לא ואמאי לימא סהדי קא מפקעי לחזקה דביתי' ואע"ג דליכא חזקה דעירוב נמי ספיקא דרבנן הוא לאו משום דר' יוסי סבר אוקי תרי להדי תרי ול"ש לקולא ל"ש לחומרא סהדי לא מפקעי לי' לחזקה וכי ליכא חזקה דעירוב פסול משום חזקה דביתי' והשתא לר' יוסי אי תחומין דאורייתא או תחומין דרבנן היכא דאיכא חזקה דעירוב לקולא עדיפא מחזקה דביתי' ול"ש איכא סהדי ל"ש ליכא סהדי ספק עירוב כשר דאוקמי' לעירוב אחזקתי' ואפי' בדאורייתא כי היכי דכשר לר"מ בדליכא סהדי אע"ג דאית לי' תחומין דאורייתא והיכא דליכא חזקה דעירוב לקולא אוקמי' אחזקה דביתי' ואפי' תחומין דרבנן ספק עירוב אין עירובו עירוב ולר"מ סהדי קא מפקעי לחזקה ותחומין דאורייתא והיכא דאיכא סהדי אע"ג דאיכ' חזקה דעירוב הרי זה חמר גמל דספיקא הוא וספיקא דאורייתא לחומרא והיכא דליכא סהדי מודי לר' יוסי:

דף ל"ו והכא חדא חזקה לקולא פירש"י דרבא נמי בתרי ותרי מוקים לה אלא דאוקים נמי לנגע בא' בלילה בתרי ותרי דתרי חזקי לא מפקעי תרגמה הריטב"א משמי' דרבותינו בעלי התוס' אליבא דרש"י דכל היכא דליכא סהדי ודאי אלימא חזקת העירוב ולא משגחינן בחזקה דגברא וכו' ע"כ ולרבא נמי נשמע לר' יוסי דסבר סהדי לא מפקעי חזקה אפי' בתרי ותרי ואפי' תחומין דאורייתא ספק עירוב כשר:

א"ר הונא בר חיננא וקשיא לן ולית לי' לרב הונא בר' חיננא משום דהעמד טמא על חזקתו והא בהדיא תנן ר' יוסי מטמא שרי יוסי אומר כל דבר שהוא בחזקת טומאה לעולם הוא בפסולו עד שיודע שטהר אבל ספיקו ליטמא ולטמא טהור וניחא לן קסבר רב הונא בר"ח התם נמי נימא העמד מקוה על חזקת' ולא מסתבר לי' לאוקמא במקוה שלא נמדד התם לאו היינו טעמא דר' יוסי משום דאיכא תרתי לגריעותא העמד טמא על חזקתו ומקוה הרי חסר לפניך כדאמרינן בריש נדה ה"נ העמד אדם על חזקת ביתו ואימא לא עירב ותרומה הרי טמאה לפניך וכ"ת מקוה אמרינן חסר ואתאי חסר ואתאי תרומה מי איכא למימר איטמי ואתאי איטמי ואתאי:

הך לא סבירא לי' אלא כולהי תרתי לגריעותא בהא דמיין אהדדי א"נ ס"ל וקסבר בדאורייתא הוא דאיכא לאפלוגי בהא אבל בדרבנן אי אמרינן השתא הוא דאיטמי התם נמי לימא השתא הוא דחסר ומשני טומאה דאית לה עיקר מן התורה אמרינן בי' תרתי לגריעותא תחומין דלית להו עקר מן התורה לא אמרינן בהו תרתי לגריעותא ואוקי חזקה להדי חזקה וספיקא דרבנן הוא ולקולא ואיבעית אימא קסבר רב הונא בר"ח ר' יוסי ספק עירוב כשר מ"מ קאמר ואע"ג דליכא חזקה דעירוב לקולא והא דתניא ספק טמאה ספק טהורה אין זה ספק עירוב כשר משום דבעינן סעודה הראוי' מבע"י וליכא וקשיא לי' דר' יוסי אדר' יוסי מי אמר ר' יוסי ספק עירוב כשר ואע"ג דאיכא חזקה דביתי' לחומרא והתנן גבי טומאה דרבנן ר' יוסי מטמא משום דאיכא חזקה דטומאה ומשני התם אית לי' עיקר מן התורה הכא לית לי' עיקר מן התורה ולא