גאון יעקב עירובין יד

שתים כנגד שתים אפי' רבנן מודו ופריך לה דמהאי קושיא הדר ואמר אבע"א רוב אמות קאמר ותדע דהאיכא גדר שנפרץ דלקולא אלא בשינויא בתרא איפרקי כולהו דרוב אמות קאמר. ולהריטב"א כי אמר ואבע"א רוב אמות קאמר א"נ כרבנן נמי רוב אמות קאמר והדר משינויא קמא. מיהא קשיא מאי רובא איכא הא גדר שנפרץ ורצופים תרי דבת ה' טפחים וקרחת ומחול תרי דבת שש טפחים וכן לרבנן דתוס' קשיא לר"ש. וניחא דאיכא עוד מתנייתא דבת ששה טפחים כמה עבודת הכרם ד"א וכן כרם הנטוע שש עשרה אמות דזורע אותה ותלמודין לא חש לאיתויי לכולהי ולדעתן מהא דגדר שנפרץ לא קשיא דרב נחמן אמת כלאים קאמר הא דאיתנייא בכלאים לחודי' אבל פירצת יו"ד אמות הא לאו בכלאים לחודי' איתנייא אלא בכ"מ דבעינן כותל מבטל לי' פירצה יו"ד אמות ובכלל אמת מבוי הוא דבת חמשה הוא לגובה ולפירצתו וה"ה בכ"מ דתנן פירצה דיו"ד אמות:

ברצופין לר"ש ולרבנן היכא דלא אשתייר שתים כנגד שתים איתחזיא בכרם כי האי ואיכא בין שורה לשורה ד"א באמה בת חמשה דאזלינן לחומרא ואמרי' בי' הוי כרם. אי ארחיק מהאי כרם ד"א כדי עבודה באמה בת חמשה סגיא דבשאר כרמין צריך באמה בת ששה לחומרא אימא בבת ששה כדי עבודה ורצופין בבת חמשה הוי כרם לחומרא אימא בת חמשה כדי עבודה. אבל הרחקה דהאי כרם ד"א באמה בת חמשה ממ"נ מהניא אי כדי עבודה בבת חמשה הא ארחיק כדי עבודה ואי כדי עבודה בבת ששה הא הא לאו כרם הוא:

ובני מ"ו אלי' שיחי' אמר כיון דאמרי רבנן דאפי' בבת חמשה הוי כרם תו לא פליג בין האי כרם לכולהי כרמין וצריך הרחקה ד"א בבת ששה דלא לית' למישרי הרחקה בבת חמשה בכרם גמור ויפה אמר:

רבא אמר וכו' אלא הללו שוחקות כו'. הרז"ה והרמב"ם והרא"ש אמרי לרבא נמי באמת סוכה ומבוי היכא דשוחקות לחומרא מדדינן בשוחקות וכן בכלאים היכא דעצבות לחומרא אמרינן עצבות ואמת סוכה ומבוי דאמרי עצבות רוב אמות אמרו וכן באמת כלאים ולדידהו לא תיקשי מידי שוחקות ועצבות אלא בטפחים הוא דאתמר וכדאמר רש"י והרמב"ם שוחקות בריוח מעט בין אצבע לאצבע ועצבות דמהדק לאצבעות להדדי והאיכא בסוכה ומבוי בטפחים טובא דשוחקות לחומרא מבוי גבוה י"ט וקורה טפח ולחי גבהו י"ט וד"ט לאביי בגבוה מך' ולרב יוסף בפחות מי"ט ורחבה ד"י:

דרבא לא קאמר אלא בהנך דאתמר בהו אמות רוב אמות בטפחים עצבות אבל בהנך דאתמר בהו טפחים לא קמיירי והרשב"א (עבודת הקודש שער א' ג') אמר כל אמות שאמרו במבוי יראה לי שהן דחוקות מצומצמות וכו' וכן אמר הריטב"א תירץ הרז"ה לרבא נמי משנינן רוב אמות קאמר אבל יש שתירצו דלרבא ודאי לא אמרינן רוב אמות קאמר ושיהא בכ"א מהן מקצת שוחקות ומקצת עצבות אלא כולן שוות כל שבכלאים שוחקות לעולם ואפי' להקל וכל שבסוכה ומבוי עצבות ואפי' להקל דאזלי' בתר רובא ורובא הוי לחומרא כיון שבכולן בת וי"ו ואין החילוק ביניהן אלא בין שוחקות לעצבות לא חששו למיעוטא והיינו דהרשב"א ומסתברא אפי' להנך רבוותאי ע"כ לא קאמרי אלא בהנך דאתמר בהו אמות דאזלינן בתר רובא אבל בהנך דאתמר בהו טפחים דכ"ע דאזלינן לחומרא ואמרינן שוחקות דבטפחים רובן דשוחקות לחומרא:

והא דאמר הרשב"א ויש מגדולי המורים שאמרו שלא מצומצמות במבוי אלא להחמיר ולא להקל כיצד גובה כ' ורוחב עשרה מצומצמות גובה עשרה ואורך מבוי ארבע אמות שוחקות בגובה עשרה לדידי' נמי שוחקות (דטפחים אתמר בי' ולא אמות) אלא משום אורך מבוי נקיט נמי לגובה וקאמר דלהך לישנא בכולן להחמיר:

דף ד':

למעוטי אמה יסוד ואמה סובב ורשב"ג הכי קאמר כל אמות שאמרו בכלאים יש בהן שני דברים שאין כן בשאר אמות שהן באמה בת ששה ולא מצומצמות ובשאר אמות יש מהן שאפי' ששה אין בהן ויש