גאון יעקב עירובין קמח

לשבות לאו כמאן דקנה שביתה דמיא ואמרינן לא קנה ולא מצי אזיל ומייתי אפילו תוך ד"א נמי לא אימור דאמרינן יש לו ד"א במקום שקנה שביתתו אבל חוץ לאלפים מביתו אפילו פסיעה חדא לית ליה ועירובי' הא חוץ לאלפים מביתו הוא ולא מצי אזיל ומייתי לי' ובעינא מימר נתגלגל תוך ד' אמות דאי נתכוון למיקני שביתה במקום שנתגלגל ש"ד דהא אית לי' ד"א וחוצה להן אלפים אמה השתא נמי אמרינן דקנה שביתה במקומו ויש לו ד"א וכמאן דמנחא במקום שביתתו דמי אבל חוץ לד"א דאי נתכוון למיקני שביתה התם הרי הוא מחוץ לתחום השתא נמי לא אמרינן דקנה במקומו והיינו דרבותינו בעלי התוס' אליבא דרבי דלהכי לא שרינן לי' שבות א"נ שאני תוך ד"א דהיכא דקני שביתה כמאן דמנחא במקום שביתתו דמי אבל חוץ לד"א דאפי' היכא דקני שביתה לאו כמאן דמנחא במקום שביתתו דמיא אלא משום הואיל דמצי אזיל ומייתי לתוך ד"א והכא מקמי דקני שביתה לא אמרינן כמאן דקני שביתה ולימא הואיל דהא השתא לא מצי אזיל ומייתי:

דבעי מרא וחצינא אמר הריטב"א וחייב בבית משום בונה ובשדה משום חורש ואע"פ שאין מתכוון לכך פסיק רישי' ולא ימות הוא וכגון דעביד בארעא דידי' מלאכה דצריכא ל גופה חשיבא וחופר גומא וא"צ אלא לעפרה דפטור התם בארעא דלאו דידי' ואומר אני ט"ס בדברי רבינו דחופר גומא וא"צ לה לא בונה ולא חורש איכא אלא מקלקל הוא וכי מחייב משום בונה או חורש היכא דקא משוי אשויי לארעא הוא דמחייב אבל בעביד בה גומא לא כדאמרינן בכלל גדול היתה לו גבשושית ונטלה בבית חייב משום בונה ובשדה משום חורש וכן היתה לו גומא וטממה החופר גומא וא"צ אלא לעפרה פטור ואפי' לר"י דאמר מלאכה שא"צ לגופה חייב התם מתקן הכא מקלקל הוא:

ונפל עליו גל כגבשושית ונטלה הוא:

זימנין דאתי זיקא כו' הומ"ל נפל עליו גל משים דבעי מרא וחצינא אבל נתגלגל דתחומין דרבנן אימא כדאקשו רבנן דתוס' קמ"ל כדשני או כדשני הריטב"א א"נ נתגלגל משום דאחר מצי מייתי כדאמרן א"נ נתגלגל משום דאי כמאן דקני מצי אזיל ומייתי כדאמרן אלא חדא מיני' נקט:

ב' תנא תרומה ונטמאת להודיעך כחו דר' מאיר דאי נטמאה מבע"י גרע מנפל עליו גל או נתגלגל דלאו עירוב הוא דכמאן דליתי' אלא אבן בעלמא דמיא אלא בספק הואיל ואיתנהו בעולם ובמקום עירובו איכא למימר בי' טפי העמידנה בה"ש על חזקתה:

נגע באחד בלילה כו' הא דאקשו בתוס' לר' מאיר מ"ש ממעת לעת דנדה דמטמאה אפי' ברה"ר אית לן למימר התם משום דאמרינן הגס הגס חזיתי' כדאמרינן בריש נדה הכא מי איכא למימר מייתי ואתאי מייתי ואתאי מקמי דמיית לא מטמא והשתא הוא דמיית:

קשיא לה לרבותינו בעלי התוס' ומאי רומיא הא הכא איכא למימר אוקי גברא אחזקת ביתי' ואימא לא עירב ואיכא למימר אוקי תרומה אחזקת טהרה ואימא משחשיכה הוא דאיטמיא אמרינן אוקי חזקה להדי חזקה ולר"מ דאמר תחומין דאורייתא ספיקא דאורייתא לחומרא ומפרקי לה דאוקים לה בשני כתי עדים דאפי' תימא לר"מ נמי תחומין דרבנן ניחא ולא ידענא אי קסבר ר"מ תחומין דרבנן הנך תרי כתי עדים מאי אהני לה כי היכי דהיאך כת דאמרי מבע"י נטמאה מפקעי לה לתרומה מחזקת טהרה דידה ה"נ אידך כת דאמרי משחשיכה נטמאה מפקעי לי' לגברא מחזקת ביתי' כיון דאיטמיא משחשיכה הרי עירב וס"ס ספיקא דרבנן בעלמא היא וכ"ת מפקעי לה לתרומה מחזקתה הואיל והשתא טמאה היא כדפרישו בתוס' אהא דאוקמינן הכא בשני כתי עדים ובכתובות אמרינן אוקי תרי להדי תרי ולא מפקעי לגברא מחזקתי' דאימא השתא נמי לא עירב. א"ה בלאו תרי ותרי נמי אימא טעמא דר"מ דחזקה