גאון יעקב עירובין קמה

אמרינן לא מסתבר למישוי פלוגתא בהא וניחא טפי למיתני בברייתא נמצא א"נ קסבר רש"י ר"א דמתניתין דתנא אם אין יודע שהמפתח במקומו משמע אפי' נמצא בעיר לאו כלום עד שיודע שהוא במקום המגדל ולמאי דמסיק נמי ג' מחלוקת בדבר לרבנן בי"ט עירובו עירוב מ"מ דאי בע' סתיר ובשבת מ"מ אין עירובו עירוב לר"א דמתני' בין בי"ט בין בשבת בין נמצא בעיר בין בשדה אינו עירוב עד שיודע שהוא במקום המגדל ואית לן למימר טעמי' בי"ט דהאי נמצא בשבת או בי"ט קאמר וקסבר ר"א נמצא בה"ש בעינן לר"א דברייתא בלא נמצא אין עירובו עירוב ואפי' בי"ט דלא מצי סתיר כת"ק דר"מ ובנמצא בי"ט עירוב ובשבת בעיר עירובו עירוב כר"ש א"נ מתניתין בשדה והיינו ר"א דברייתא וכן אמר הריטב"א דלמאי דמסיק נמי ג' מחלוק' אלא דהריטב"א אמר דג' מחלוקת הן בנמצא ולת"ק דר"א אפי' בשדה עירובו עירוב כר"ש דתפילין דאמר נותנו לחברו וחבירו לחבירו ולא ידענא האי תנא הי ניהו וכן הא דאמר טעמא דר"א כרבנן דר"ש קשיא י"ט מא"ל. הא דאודי רבנן לר"א בבני חצר כו' פרישן בתוספתא בפ"ב:

דף ל"ה נמצא המפתח בין בעיר בין בשדה אין עירובו עירוב כרבנן דרבי דאי כרבי לא גרע גגות חצירות וקרפיפות מכרמלית דהוי עירוב והאי שדה אי כרמלית כרבנן ואי בשדה שהיא רה"ר אפי' לרבי:

שמעינן משמעתין נתנו במגדל של לבנים ובאוירא דלבני בי"ט עירובו עירוב דאי בעי סתיר ובשבת נמי לרהיטא דשמעתא דמס' י"ט דמשום דשרגינהו אקצינהו הוא דאסיר אנן דקי"ל כרבי הוי עירוב ואי תימא דבהאי שבות דדמיא לסתירה אפי' רבי מודה כדאמר הריטב"א הו"מ מוקים למתניתין אפי' בשבת ובריית' לא מיחסרא ודכ"ע אית להו דרבי דרבנן ור"א בפלוגתא דר"מ ורבנן קמיפלגי רבנן כר"מ ובי"ט מצי פתיר ובשבת דמשום מוקצה הוא דאסיר שבות היא ולא גזרו עליו בין השמשות ור"א כרבנן דר"מ דאסרי משום דדמיא לסתירא ואפי' לרבי גזור אלא דניח' לי' לאוקמ' כרבנן דרבי ואימ' משו' דסת' שדה כרמלי' היא וקאר"א אינו עירוב ואנן דקי"ל כרבי בין בי"ט בין בשב' ואפי' לא נמצ' כלל עירובו עירוב והרא"ש אמר בשב' אין עירובו עירוב קם בריה הרב בעל הטורים בשיטתי' קסברי כהריטב"א דמשום דדמיא לסתירה הוא דאסיר ואפי' רבי מודה ובמס' י"ט מעקרא כי אקשי מדרב נחמן דאמר שרגינהו אקצינהו אקשי וכי מסיק בי"ט אמרו אבל לא בשבת אמרינן דבשבת אפי' משום סתירי אוהל אסר:

ואם נמצא המפתח בשבת להרא"ש והריט"בא או בבנין גמור ואפי' בי"ט אמרו הרא"ש וברי' בי"ט עירובו עירוב ובשבת בעיר עירובו עירוב דקי"ל כר"ש בשדה אין עירובו עירוב והאי שדה שדה שהיא ר"ה דאי כרמלית הא קא שרי בבור העומד בכרמלית אפי' עמוק מאה. והרמב"מ אמר נתנו במגדל ואבד המפתח אם יכול להוצאו בלא עשית מלאכה ה"ז עירוב אלמא לא שאני לי' בין שבות לשבות וסוגיין אליבא דרבנן ואנן דקי"ל כרבי בכ"מ הוי עירוב:

וכן אמר הרשב"א (עה"ק שער ה' י"ט) נתן את עירובו במגדל בין של עץ בי של אבן ונאבד המפתח אם יכול ליטול את העירוב משם בלא מלאכה של תורה ה"ז עירוב ואע"פ שיצטרך לעשות מלאכה שיש בה שבות ואם לאו אינו עירוב. ולפיכך אם היתה הדלת קשורה בחבל וא"א לו עד שיתיר הקשר או עד שיפקיע את החותמות או שיחתוך ואפי' חותמות שבקרקעות ה"ז עירוב לפי שאין בכל אלו איסור של תורה ואפי' חותך חותמ' שבקרקע אינו אלא משום שבות ול"ג עליו בה"ש ומדסתים ואמר ואע"פ שיצטרך לעשות מלאכה שיש בה שבות ש"מ כהרמב"מ ס"ל מיהא בירושלמי אמרו אמתני' דנתנו באילן למטה מיו"ד ה"ז עירוב אע"ג דאסור ליטלו ראוי הוא לעבור על השבות ולאכול ולא אייתוה למאן דליפלוג בהא ומתני' דקצה וקונדס