גאון יעקב עירובין קמב

אסור ליטלו להריטב"א משמי' דהראב"ד דאמ' לא התיר רבי לעשות מעשה כי הכא אסור ליטלו אפי' בה"ש:

נתנו בכלכלה רש"י לא מתני הכא ואסו' ליטלו והריטב"א אמר דא"צ למחוק דהא דלא מתמה העלי' דרבי משום דמדרבנן קשיא טפי למ"ד צדדין מותר ותו כיון דאמימרא דרבנן קאי נקיט לרבנן ואנן לא ידעינן א"ה היינו דמשני אלא ארישא מאח' דרבי בהדיא קאמ' ברישא ובסיפ' ואסו' ליטלו ואתו רבנן וקאמרי כ"מ שאסו' ליטלו אין עירובו עירוב מהי תיתי דפליגי עלי' דרבי אסיפ' וקסברי מות' ליטלו אלא כ"מ שאסו' ליטלו בין ברישא בין בסיפ' אלא אי לא מתנינן בדרבי ואסו' ליטלו אמרינן דרבנן אריש' וסיפא דכ"ע מות' ליטלו:

לימא קסברי רבנן צדדין אסורין ורבי נמי עד כאן לא פליג אלא דלא גזור שבות בין השמשות אבל אסו' ליטלו מודי ומדלא משנינן לעולם צדדין מותרין ורבנן משום דבראשו ד' אסרי ש"מ היכא דלא הדרן מחיצתא אפי' לר' יוסי בר"י אפי' לכתחילה שרי א"נ אכתי לא נחית לאוקימתא דרבינא וכי אסיק רבינא ה"נ דלכתחילה משום דבראשו ד' אסור:

אלא אריש' דאסו' ליטלו משום תשמיש אילן ומשום דעירובו בכרמלית ואיהו ברה"ר. ב' אין גבוה יו"ד א"צ שיהא בראשה ד'. אי מדיוקא אימא ר"י ל"ש גבוה ל"ש אין גבוה ד' בעי וגבוה יו"ד קמ"ל סד"א גבוה יו"ד ורחב ד' רה"י הוא קמ"ל כדרבא לרש"י ולרבותי' בעלי התוס' דלא אמרינן גוד אחית וה"ק רחב ד' אפי' גבוה יו"ד עירובו עירוב ואם לאו שאינה רחב' ד' אין עירובו עירוב מכל מקום. אלא דמסתברא לי' לתלמודא הכי למאן דגריס דפריך נמי ארישא עירובו עירוב הא הוא במקום א' ועירובו במקום אחר כדאמ' הריטב"א מאי משני מוקים לדר"י בראשה ד' ותחתי' בקיעת גדיים כדפרישו רבותינו בעלי התוס' והיינו דקמשני צריך שיהא בראשה ד' דרחב ד' דר"י בראשה קאמ':

ר' ירמי' אמר שאני כלכלה הואיל ויכול כו' לרב ירמי' אפי' באילן רחב ד' נתנו בכלכלה ותלאו בו עירובו עירוב. ומדרב פפא ס"ל כוותי' וכולהי אמוראי קא מפרקי אליבי' ובירושלמי נמי אסיקו הכי הכי הלכתא ולא אשכחן לרבנן קשישאי דלימרו הכי ולא ידענא מאי טעמא:

עוד אמרו בירושלמי הדא אמרה ספסל שהוא נתון ברה"ר גבוה יו"ד ורחב ד' מכיון שהוא ראוי להפכו ולבטל רה"י שבו ה"ז עירוב:

בתוס' לפ"ה דפי' לעיל גבי אילן הנוטה כו' צריך לחלק כו' וכן לפר"י אהא אי בעי מייתי לי' דרך עלי' אלא דלר"י אימא תלמוד' אקשי לבתר דאסיק כר' ירמי' אלא לרש"י תיקשי רב בר שבא ליפרוך אדרבא:

דף ל"ד ואמאי נימא כיון דאי בעי אמטויי כו' לר"י בעל התוס' מבה"ש דערב שבת לא פרכינן דאי איכא למיפרק מאי משני גזירה משום יו"ט אחר השבת התם נמי לישתרי כי היכי דשרי בה"ש דערב שבת. וכ"ת התם דספיק' משום יום שעב' אסו' הואיל ואיכ' חזקה דאיסור' א"ה לרבי שבות דשרי בה"ש ליגזור אלא לא גזור אלא היכ' דביו"ט אחר השבת איכא איסור דאורייתא כדפרישו בתו' והיכא דאיכ' איסור' דאוריית' בה"ש דע"ש נמי אסי' והיינו דהג"ה דתוס':

והריטב"א משמי' דהראב"ד אמר דמשני פריק הואיל וקנה מאתמול נימא כיון דמצי ממטי מבע"י וכו':

נתכוון לשבות כו'. או בראש המגדול הא דפרישו בה משום מעביר ארבע אמות ברה"ר קשיא הא מצי מייתי לי' לתוך ד"א שלו כדאמרו רבנן דתוס' בדרבא