גאון יעקב עירובין קלח

ללישנא קמא דרב ששת קאמר מנא אמינא לה מהא דרחוקין מותרין אע"ג דהתם הא בהדיא קתני טעמא לפי שיודעין שאין ב"ד מתעצלין בו. קסבר רב ששת אי לא סמכינן בדאורייתא אחזקה עד דחזי דעביד אחזקה דב"ד נמי לא סמכינן ואי סמכינן אחזקה דב"ד אחזקה דשליח נמי סמכינן דשליח נמי מוחזק בהא כדקא מחזקי ב"ד ומדסמכינן התם אחזקה דב"ד מכלל דאחזקה דשליח נמי סמכינן וב"ד דקתני משום חצות היום דב"ד עד פלגי' דיומא שליח כולי' יומא ולרבותינו בעלי התוס' דאמרי דרב ששת מדשרי מחצות היום הוא דמיית דחזקה דשליח עושה שליחותו הא דקתני ב"ד לאו דוקא אלא משום דעובדא בב"ד הואי קאמר לרווחא דמילתא וה"ה שליח:

לרבי ג' מדות בדבר עם הארץ שאמר לחבר מעשרן דמאי חבר שאמר לחבר מעשרן ודאי שאינו תורם שלא מן המוקף ואומר חבר שילקוט יעשר חבר לעם הארץ וחבר אחר שומעו אזל לעשר:

הריטב"א אמר כר"ת דהלכתא כרב נחמן לחומרא ואפי' בשל סופרים אם יש לו שם מן התורה כמעשר מיהא אי אתי שליח ואמר עבידנא מהימן דעד א' נאמן באיסורין והרא"ש אמר כהר"ש דהלכתא כרב ששת והוא שאם לא יעשה יבוא המשלח לידי עבירה:

התם כדרב חנינא חוזאה פירש"י הואיל ופירי דידי כו' אבל שליח כו' דמיאש ולא עביד דסבר ההוא לא סמיך עלי בלאו רבי חנינא חוזאה מצי משני הכא שליח סבר ההוא לא סמיך עלי התם לעם הארץ הוא וע"ה נחשד על טבלים אלא דעדיפא מיני' משני דהתם מתחת ידו וע"ה נחשד הכא לא מתחת ידו ומשלח לא נחשד והשתא דאמרת הכי איבעיא לן ע"ה שאמר לחבר צא ועשר לי פירותי לרב נחמן מהו הפירות מעושרין דבעה"ב חזקה שליח עושה שליחותו ואע"ג דלאו מתחת ידו כיון דנחשד תו ליכא למימר לא סמיך עלי' או"ד אימור דאמרינן נחשד לחומרא לעשר פירות ע"ה דמאי לקולא ליהמנויי לשליח אמרינן הואיל ורוב ע"ה מעשרין הן מימר אמר השליח לא סמיך עלי וקא מעשר והתם דקא סמכינן אחבר שלא יאכיל לע"ה טבלים חדא הואיל ומתחת ידו חמירא לי' ועוד התם ע"ה וודאי יאכל טבלים דסמיך אחבר שעשר עליו שלא מן המוקף לא ידע דאסירא. ב ואיהו אפי' איסורא קלילא לא עביד ואי ק' מחוסר כפורים בע"פ ויבלת דכהן דאייתו רבנן דתוספות לימא דלא כרשב"ג לא אפי' תימא רשב"ג הכא לתקנתא דע"ה לא חשו דכל ע"ה פושע הוא דמיבעיא לי' לשיולי בי' רבנן או בעי עשורי אבל התם מאי אית לי' למיעבד על כורחי' בטיל ממצוה רבא אלא נתכוין לשבות למטה. כתוב בפירש"י תירוצא הוא משמע דאינהו בהא קמסיימי מילתי' ותלמודא הוא דפריך והא קא משתמש באילן ומשני לעולם כו' ולא משמע הכי חדא מ"ט לא פרישו בה דרבי הוא ועוד מדאמ' לי' רב נחמן ישר ואמרינן אתמ' נמי ור"נ פריש בה ורבי היא אלא כולה דידהו הוא וקשקלי וטרי אלא נתכוין לשבות למטה הא קא משתמש באילן ואוקמוה לעולם כו' וכן פריש בה ר"נ משמי' דשמואל והא קא משתמש באילן אמר רש"י וה"ה דהו"מ פריך והא קא מפיק מכרמלית לרה"ר ואמר הריטב"א דלא פריך לי' משום דהו"מ לאוקמא בדבלה שמנה וטח על פניו דהוי רה"ר ולא ידענא א"ה למעלה מיו"ד נמי מקום פטו' הוי דתנן למעלה מיו"ד כזורק באויר:

ובתוס' ומהר"י מפרש דהומ"ל דקאי בכרמלית ואע"ג דאי מוקמת לה הכי תיקשי אימא סיפא נתנו בבור כו' מ"ש אילן למעלה מיו"ד ומ"ש בור עמוק יו"ד מ"מ ניחא לי' לאקשויי מרישא גופ':