גאון יעקב עירובין קלז
Gaon Yaakov Eruvin 137 · גאון יעקב עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →רבנן שמי' אוהל ס"ל ולא אסרי אלא משום איסור הנאה מאי ולכהן בבית הפרס הא אפי' בבה"ק נמי אלא דבבה"ק משום הנאה הוא דמיתסר ובבית הפרס ליכא משום הנאה לימא ובבית הפרס דלענין הנאה מ"ל כהן מ"ל ישראל אבל בישראל דפליגי רבנן ור"י בדניחא לי' דמנטר קי"ל כר"י דכ"מ שאמר בעירובין הלכה כמותו והלכה כדברי המיקל בעירובין ואנן חזינן בהא דר"י ורבנן בתרתי פליגי פליגי בבה"ק בכהן ובאוהל זרוק וכדמשתמע' לישנא דמתניתין ולישנא דתלמודא דמפרש לה הכי וכגון דבה"ק מסבב לי' לעירוב מכל צד ועירוב קא מנחא דלאו אמקום קברות דהאי דוכתא דעירוב לא אקצה אבה"ק דמשום איסור הנאה ליכא ובישראל הוי עירוב אלא בכהן ובאוהל זרוק קמיפלגי ופליגי בבריתא בקבר יחידי ועירובו מונח עליו דמשום טומאה ליכא ומשום איסור הנאה איכא והיינו דקאמר הר"מ דלית הלכתא כר"י דרבי כרבנן ס"ל באהל זרוק מכלל דבהאי פליגי והרא"ש וה"ר מרדכי דאייתוה למילתא דהר"מ משום דס"ל דבהאי פליגי והיינו דהרב בעל הטורים דאבוה הוא והך פלוגתא דקבר יחידי דמשום איסור הנאה דאשמיטוה אימא סברי בהא הלכה כר"י והא אפי' לכהן שרי:
ב' כאן בעירובי תחומין פירש"י דקטן לא אלים למיקני ואמר ה"ר יונתן דבעירובי חצירות לא בעי מימר בי' מידי אבל בע"ת בעי אמר שביתת פלוני תהא במקום פלוני ואיהו לאו בר הכי הוא ע"כ הלכך השולח ביד חש"ו אע"פ שראוהו שהניחו שם אינו עירוב דבעו מימר ומקני ואינהו לאו בני אקנויי נינהו ואם אמר לאחר לקבלו הימנו וראהו שהוליכו אצלו אע"ג דלא חזי דקבלו הימנו דאי דחזי דקבלו הימנו מאי למימר שלח ביד פקח הוא וחש"ו דאמטו ליד פקח מאי עבוד והיינו דפריך ודלמא לא שקיל מיני' אע"ג דאוקמה בעומד ורואהו דהא דקבלה לא חזי מדאצטריך לי' למתני' ומשני אע"ג דהא לא חזי חזקה שליח עושה שליחותו וההיא דמעלה דקתני לפיל עירובו עירוב אוקמה הריטב"א משמי' דה"ר אפרים בראהו לפיל שהניחו שם ואמר שביתתי באותו מקום והיינו דקתני התם על הפיל דנושא משאוי בעלמא הוא ואיהו דאקני' לנפשי' והכא קתני לפיל דפיל הוא דעביד ע"כ ולרבותינו בעלי התוס' דקמן עמד וראהו לקטן או לפיל שהניח שם העירוב ה"ז עירוב ואע"ג דלא אמר מידי והיינו דמעילה והכא בלא ראהו שהניחו ומשום דלא מהימנינן להו לא הוי עירוב ואם אמר לאחר לקבלו וראהו שהוליכו למקום האחר דהכא בסתמא איירי וסתמא דמילתא לא מצי חזי מאי דאתעבידא התם אי מנח לי' או אי שקיל אחר מיני' אלא הא דמוליכו למקום האחר מצי חזי והיינו דפריך ודלמא לא שקיל דהא לא חזי דאי בדחזי דשקיל אפי' חש"ו נמי מדחזי דאנחי והריטב"א אמר כרש"י והכא משתמע מדכולהי רבוותאי איבעיא לן חרש שוטה וכותי' בעירובי חצירות מהו:
קטן דוקא קאמר או"ד רב הונא דשכיחא קאמר וה"ה אינך:
א"ר חסדא כותאי אבל דתלמידי ב"ש אע"ג דלא מודי בעירוב עד שיוצא מטתו וכלי תשמישו מ"מ אי שדר דידי' עביד דעתי' דמשלח ואקני לי' דוכתא כב"ה:
בתוספתא פליגי ר"מ ור"י בקטן והתם פרישנא לה:
וכן הא דפיל דתוספתא פרישין לה:
הא דביד קטן אינו עירוב אמרו בירושלמי שמואל אמר כבן תשע כבן עשר עירובו עירוב דף ל"ב הא דאמרינן חזקה שליח עושה שליחותו לא אמרינן אלא היכא דקביל השליח עליו למיעבד אבל שתיק בעינן עומד ורואהו נוטל והולך והכא אם האחר שמקבלו ממנו אמר צו הריני מערב על ידך סמכינן עליו אבל אם שתק בעינן עומד ורואהו דשקיל מיני וכדאמרו בירושלמי וכדפרישין התם: