גאון יעקב עירובין קלו

אטו סומכוס וסתמא דכלים כב"ש אלא קסב' לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה ודרב הונא אפי' לסומכוס דאפש' דמתשיל מידי דהוה אנזי' ביין אלא מדהכא דעיק' שמעתא בעירובין סומכוס יחידאה ורבנן פליגי עלי' וסתמא דכלים לרווחא מוקים לה ר' זירא כסומכוס וה"ה דמצי לאוקמה כרבנן כדאמ' בתוספ' וברייתא כרבנן דב"ה דאמרי מערבין וסתמא דתלמודא נמי קאמ' בגודגניות אפי' תימא לחשוכי בנים בהא חזי למרובי בנים מי לא תנן מערבין לנזיר כו' ואי איתא הול"ל רב דאמ' כרבנן אלא פשיטא לי' דהכי הלכתא:

דף לא. למאן דאוקים למתני' דקתני בבה"ק משום איסו' הנאה ועירובי' בבי קברי מנחא כל הני קושיא דאקשי אברייתא תיקשי לי' נמי אמתני' נהי דאיכא לאוקמה בחולין ולא קשיא כיון דאחתה איטמי לה מ"מ והיכי מייתי לה אמתני' נמי תיקשי דהאאמרת טעמי' דרבנן משום דקסברי אוהל זרוק לאו שמיה אוהל ולא מצי כהן מיזל ומיטמי ור"י סבר שמיה אוהל ולא מיטמי ור' יהודה בהדיא קאמ' מפני שיכול לחוץ הא לאו הכי לא דלא מצי מיזל ומיטמי כי יכול לחוץ מאי הוי ס"ס כי מייתי לה איטמי ואיכא למימ' האי כיון דאחתה איטמי לה אברייתא הוא דתיקשי דמתניתין אימא בחולין והאי והיכי מייתי לה קאי בין אמתניתין בין אברייתא והדר אמר אי הכא מ"ט דרבנן אקבר יחידי דברייתא וכולי האי משום דדחיקא למימר דבה"ק שמנחא עירובא במקום טהור קמיירי דסתמא דבה"ק עירובי' נמי בי קברי קמנחא:

והא קא מאהיל אמר רש"י או בהקיפו טפח וגזרו על האדם הנושא בעובי המרדע וקשיא לן הא לא גזרו כעובי המרדע אלא בכלים המביאין טומאה על עצמן כדקתני התם על עצמן בכל שהן ועל אדם הנושאן כעובי המרדע ומשום דאדם הנושאן טמא טומאה קלה דנגע בכלים גזור בי' טומאת שבעה כדאמר' התם רש"י ורבותינו בעלי התוס' אבל הכא דפשוטי כלי עץ לא מקבלי טומאה ולא מטמאי לאדם כלל לא גזר בי' טומא' כלל. אלא קס"ד הכא דמיית לכלי אשטחי' דסתמא אית בי' פותח טפח דאוהל גמור הוא ומשני דמייתי לה אחודה ובחודה לית בי' פ"ט:

אסור לקנות בית כו' פירש"י והא דתני כהן להודיעך כחו דר"י ואיכא נמי למימר הא רבנן לא קאמרי בהדיא אכהן בבה"ק דלא וכן אקבר לא קאמרי בהדיא אלא אמרי ולכהן בבית הפרס ובה"ק וקבר מדוקיא שמעינן והא אפי' לישראל נמי לא אלא קתני כהן לגופא דבבי' הפרס אפילו לכהן שרי:

אמר הרמב"ם אפי' לישראל בבה"ק לא משום דכי אסקינן דר"י ורבנן בניחא לי' דמנטרא פליגי לרבנן אפי' לישראל נמי לא והרשב"א פליג עלי' ואמר הלכתא כר"י מדאמר שמואל כ"מ שאמר ר"י בעירובין הלכה כמותו ואמרינן הלכה כדברי המיקל בעירובין ותרגמא ה"ה אליבי' דהרמב"ם דלא סמכינן אהא כדאמר הרמב"נ ואנן נימא טעמא דהרמב"מ כי אמרינן הכי היכ' דבעירובין תליא מילתא אבל הכא טעמא דרבנן לאו משים עירוב הוא אלא משום דניחא לי' דמנטר וקא מתהני מאיסור הנאה בהא הלכתא כרבים והרב בעל הטורים אמר לא לכהן בבה"ק וחזינן טעמי' משום דבכהן תליא בפלוגתא דרבי ור' יוסי בר"י באוהל זרוק וקי"ל כרבי מחבירו וכדאמר אבוה הרא"ש משמי' דהר"מ ולא מצי לחוץ בשידה וא"נ נימא דרבנן ור"י לאו בהא קמפלגי אלא בישראל ומשום איסור הנאה מ"מ רבי ור' יוסי בר"י הא קמיפלגי באוהל זרוק וכיון דכרבי קי"ל הא לא מצי לחוץ ולא הוי עירוב ועוד דרבנן באוהל זרוק ודאי פליגי ותסברי לאו שמי' אוהל ואסור לכהן מפני שני דברים דאי