גאון יעקב עירובין קכו

טומאה קלה הוא דטעמא דעליונו של זב והיסטו לית בהו טומאה חמורה כלל והא דאמר הר"י דאבן מסמא לא מטמא אלא אוכלין ומשקין נמי דחיקא טובא ואית לן למימר הא דאמרינן במדוה אי מה היא מטמא באבן מסמא אבן מסמא דמשא קאמר היכא דטהור נושא למדוה באבן מסמא דבזב וזבה אצבעו של טהור תחת הנדבך והן מלמעלה טמא:

אי דיתיב עליו היינו מושב פרישו בתוס' נהי דקרא מפליג בין ישיבה דרכיבה כו' וקשיא הא קרא נמי בגובה דאוכפא הוא דמפליג ואי קסבר גבה דאוכפא נמי היינו מושב מאי קא משני ומחוורא כדאמר הריטב"א משמי' דרבינו חננאל דגריס ולטעמך קרא נמי כו':

רבי אלעזר ור' יוסי בר' חנינא חד מתני כו' ובירושלמי א"ר אלעזר מי מלח נלקחין בכסף מעשר:

כ"ש אעירוב אע"ג דאיכא דניקחין ולא מערבין כבר פרשוהו התם בדצריך תיקון ולגבי עירוב בעינן מידי דחזי בשעת העירוב ואמר הריטב"א משום דאי אפשר לבשלו ולתקנו בשבת ומדברי רש"י גבי כפניות ורבותינו בעלי התוס' הכא שמעינן א"נ הו"מ לתקוני' בשבת כיון דלא תקני לא הוי עירוב בעינן סעודה הראוי משעה שעירוב חל וליכא והא דפריש הריטב"א במתניתין אקטר דניקח בכסף מעשר משום דחזי ע"י שליקה וטיגון וגבי עירוב בעינן מידי דחזי השתא בלא תיקון כלל וגבי טומאת אוכלין אע"ג דבעי תקונא פורתא כגון כפניות דיכול למתקן ע"י אור וגבי כסף מעשר אע"ג דבעי תקונא טובא כגון קור דחזי ע"י שליקה וטיגון ואיכא למימר דקור מערבין בו וכדבעינה למימר קמן:

ב לא נצרכא אלא שנתן לתוכן שמן פירשוה בתוס' וכן הריטב"א בעירוב נמי שנתן לתוכן שמן ודליכא בשמן שיעור שתי סעודות והריא"פ והרמב"ם וכל דאתו בתרי' אמרו בעירוב אפי' בלא שמן הואיל ואורחי' ללפת בה והיינו הילמי דשבת פרק חבית ואמר הריטב"א לא מחוורא שיטתא דתלמודא כוותי' ואנן קשיא לן א"נ מוקמת לעירוב בנתן לתוכן שמן מאי מאן דמתני אמעשר כ"ש אעירוב דקאמר הא במעשר אפי' עור וצמר וקנקן דלאו אוכלא כלל שרו דרחמנא שריא בי' הבלעה אבל עירוב סעודה בעי ומים ומלח אימא לא חשיבא אפי' לאשלומי שיעורא וכן הא דקאמר מאן דמתני אעירוב אבל אמעשר לא מעאי אימא עירוב שיעור סעודה דאוכלא בעינן אבל מעשר אימא כבן בג בג ואפי' הבלעה דעור וצמר וקנקן שרי ולא מיבעיא להריא"פ והרמב"ם דעירוב בלא שמן ומעשר בהדי שמן וכ"ת לית הלכתא כבן בג בג דקרא ואכלת כתיב ומדבן בג בג נשמע לרבנן דהבלעה אע"ג דלאו פירא שרי הואיל וקרינן בי' ואכלת לפרט לא חיישינן בהבלעה וכי שרית לי' בכסף מעשר בהבלעה דהוי אוכלא וקרינן בי' ואכלת כ"ש בעירוב ודרבנן דחשיב אוכלא ומ"ד אעירוב אבל אמעשר לא מ"ט פירא בעינן והבלעה לא שרינן כלל ואפי' להריא"פ והרמב"ם דאמרי בעירוב מים ומלח בלא שמן מ"מ מ"ד אמעשר בנתן לתוכו שמן כ"ש אעירוב בלא שמן דאי בלאו שמן לא הוי אוכל במעשר בהדי שמן נמי אסיר בעינן ואכלת וליכא הא ליתא דלא אשכחן תנא דליפלג עלי' דבן בג בג והרמב"ם נמי קבע הלכתא כוותי' אלא הא דאמרינן כ"ש אעירוב למר ולמר אמעשר לא למאי דס"ד מעיקרא דמעשר נמי בלא נתן לתוכו שמן אבל למאי דמסיק דבמעשר בנתן לתוכו שמן ולהבלעה נצרכא לא תלי מעשר בעירוב דמעשר טעמי' משום הבלעה ואפי' קנקן שרי ועירוב טעמא משום אוכלא למר בנתן לתוכו שמן אחשבי' לכולא אוכלא ולמר אפי' בלא נתן לתוכו שמן משום דחזי ללפת בי' אוכלא ומאן דמתני אמעשר בעירוב לא ידענא וכן מאן דמתני אעירוב לא ידענא מעשר ורש"י דאמר דבן בג בג מגופי' דבקר וצאן ויין ושכר גמיר הואיל וכתיב רחמנא בכל אשר תאוה נפשך הנך