גאון יעקב עירובין קכג

דלא כי האי תנא אלא אסתמא קאמר אבל האי פלוגתא דתנאי היא אלא הכא ה"ק מתניתין דכ"ע בסאתים קאמרי ור' אילעאי לא מצא חבר אלא ר' אילעאי לחוד הוא דאמר בית כור דלא כחנניה דחנניה מיקל טפי אפי' מדר' אילעאי וקאמר אפי' מ' סאה ואי תימר חנניה נמי משמי' דר' אילעאי קאמר שפיר מתני' דאמרי משמי' דר' אילעאי בית כור דלא כחנניה דחנניה משמי' מ' סאה קאמר:

חצר התיכונה פירש"י מדקרי לי' תיכונה מכלל דלאו חצר הוה אלא רחבה ולא הוקפה לדירה ואיכא למימר א"נ חצר ממש קאמר והוקפה לדירה מ"מ הואיל ואשכחן חצרות מלכים מ' סאה ילפינן מינה דמ' סאה חצר הוא כדילפינן לאידך תנאי ב"ס בחצר המשכן דאיקרי חצר:

להושיב ישיבה על פתחו מתנינן וכן הוא בפירושי רש"י דהא לא יצא כתיב מקמא דנפק לחצר התיכונה ודבר ד' הי' אליו וגו' שוב ואמרת וגו' הנני רופ' וגו' ותו לא צריך לישיבה ואשתבש ספרי ואתני והושיב:

על פתחו מדפריך וישעי' מה בעי התם מכלל דחצר התיכונה לאו דרך ביאה ויציאה הואי כדאמר רש"י א"כ ישעי' על פתח החצר החיצונה הוה ליה לאותיב ישיבה כדאמר על פתחו וצריך לומר דעל כל פתחי בעי ישעי' לאותובי ישיבה ואזיל לפתח התיכונה לאותובי והדר ואזיל לפתח החיצונה וקא מותיב ישיבה:

והתנן ביתו אסר כי' לו ולהן ותרוייהו בביטל רשות חצרו ולא ביטל רשות ביתו דאי דר' אליעזר בדגלי דעתי' ואמר מבטילנא רשות ביתי האי לא מצאתי חבר עי איכא למ"ד דלא ואי התם בדגלי דעתי' ואמר לא מבטילנא מאי למימר' והיינו דפריך ארב ששת פשיטא:

ב' הא דאמר רש"י בעין יפה מבטל פריש הריטב"א שלא יאסר:

רב פפא דקמיבעיא לי' היכא דגלי דעתי' אימא טעמא דידהו משוש דלא עביד אינש ואע"ג דאמר לאו כל כמיני' ורב ששת דקשיא לי' מתניתא אהדדי ולא מוקי לתדא בדגלי דעתי' קסבר טעמא דר"א דבית בלא חצר לא עבידי אינשי דדיירי וכי אמר לא מבטלינא מאי הוי ואע"ג דאמר תנן ביתו מותר להם והתם דאסר ביתו להם משום דלא עבידי אינש דמסלק נפשי' לגמרי ואע"ג דאמר מבטילנא אסור ומשני הא ר"א הא רבנן ואמר כשתמצא לומר לדברי ר"א רשות ביתו ביטל ואע"ג דאמר לא מבטילנא ולרבנן ולא ביטל ואע"ג דאמר מבטילנא ורב ששת לאו לחמשה ששרויין בחצר איצטריכא לי' דלא דמי להאי דהתם הא ליכא למימר הכי אלא רב ששת הא גופא איצטריכא לי' דאפי' גלי דעתי' לא מהני והא דתניא כשהוא מבטל רשותו א"צ לבטל רשות לכ"א וא' ד"ה אי דכ"ע מבטל בעין יפה מבטל והכא היינו טעמ' דרבנן דלא עביד אינש דמסלק נפשי' לגמרי אי דכ"ע מאי דגלי גלי מאי דלא גלי לא גלי וטעמא דר"א דלא עבידי אינשי דדיירי בבית בלא חצר והנ"מ במבטל רשות חצרו דא"נ לא בטיל רשות ביתו חצרו מיהא שרי לכולהי מבתיהן לחצר ולא אמרינן מבטל בעין יפה למישרי להו נמי לביתו אבל התם כי לא בטיל לכולהי ביטולי דלחד מיני' לא אהניא ולא מידי אמרינן האי ודאי בעין יפה קעביד דלא למיסר להו מכל וכל וביטולי דקא בטיל ליהני להו הוא דקא בטיל ולכולהי בטיל או"ד היכא דגלי דעתי' גלי ור"א ורבנן לאו משום סברא דלא עביד אינש דעביד אינש הכי ועביד הכי אלא במבטל בעין יפה קמיפלגי ורב ששת תרתי מתנייתא בסתמא קא מוקי להו בהיכא דגלי דעתי' הכי פשיטא והיכא דגלי איפכא בתר דעתי' אזלינן וכשתמצא לומר דקאמר לגופא לא איצטריך ומשום חמשה ששרויין בחצר איצטריכא לי' והכי פשיט לי' אביי והיינו דרפבה ורב הונא בר חיננא מיהא קשיא לן ותיבעי לי' נמי את"ל דכי גלי דעתי' גלי דלא אמרינן בטלה דעתו היכא דלא גלי' דעתי' דפליגי בה