גאון יעקב עירובין קכב

והא דאמר הרא"ש וברי' ובעל ש"ע קרפף שנפרץ במילואו לחצר וחצר לקרפף. או או קאמרי קרפף שנפרץ במילואו לחצר ולחצר גיפופין או חצר במילואו לקרפף ולקרפף גיפופין חצר מותרת מ"מ וקרפף במילואו אסור:

והרמב"ם אמר נפרץ במלואו לחצר ונפרצה חצר כנגדו חצר מותרת בשהיתה והקרפף אסור כשהי' שאין אויר החצר מתירו והרמב"מ ודאי לא מתני בשמעתין אויר מקום מחיצות מדקאמר אסור כשהי' מכלל דמעקרא נמי יתר מב"ס הואי ועוד וכי סני לי' האי שמעתא דאויר מקום מחיצות לאיתויי והכי מתני אמר ר' זירא ומודינא בקרפף שנפרץ במלואו לחצר שאין אויר החצר מתירו ובקרפף יתר מב"ס שנפרץ במלואו לחצר ולחצר גיפופין והא קמ"ל מהו דתימא הואיל ואמרו רבנן חצר קטנה שנפרצה לגדולה גדולה מותרת וקטנה אסורה מפני שהיא כפתחא של גדולה ה"נ האי קרפף כפתחה של חצר הוא ובטולי בטיל אגבי' וככולי' חצר דמי ובהאי פירצה לישתרי הואיל ולענין פרוץ במלואו אמרינן נראה מבחוץ ושוה מבפנים נדון משום לחי לענין היקף לדירה נמי לימא הא מחיצתא דלאו לדירה איפרצה והשתא גיפופין דחצר ממילא ליהוי מחיצה לדירה לקרפף בנראה מבחוץ דהא פתוח לחצר ומחיצה דממילא בשבת הא הוי מחיצה כנבלעו תחתונות ועליונות קיימות ולא דמי להוקף ולבסוף פתח דהכא מעקרא לא הוי היקף לקרפף והשתא הוא דאתעביד ממילא היקף לקרפף והרי פתוח לחצר הוא וכמאן דפתוח ולבסוף הוקף דמי קמ"ל דלענין הוקף לדירה בעינן מחיצות לקרפף והנך לחצר עבידי לקרפף לא עבידי וכדאמרינן בההיא עובדא דבוסתנא. ורב יוסף סבור הוה למימר דר' זירא בקרפף ב"ס קאמר ואתקיף להו וכי אויר המותר לו אוסרו ואהדר לי' אביי דר"ז בקרפף יתר מב"ס וכדרב חסדא דא"ר חסדא קרפף שנפרץ במלואו לחצר ונפרצה חצר כנגדו קרפף אסור וחצר מותרת דאי רב חסדא בקרפף ב"ס וכרבנן זימנין דמשכחת לה איפכא אלא רב חסדא כר"ש ובקרפף יתר מב"ס וקמ"ל שאין אויר החצר מתיר לקרפף לעשות אותו הוקף לדירה ואיפכא פשיטא חצר שנפרצה במלואה לכרמלית היא והאי נפרצה חצר כנגדו משום דסתמא מחיצה לקרפף ומחיצה לחצר סמוכין זו לזו וקאמר נפרצה מחיצת הקרפף במלואו ונפרצה מחיצות החצר שכנגדו:

ההוא בוסתנא כו' תרגומא דרש"י מיפרשא בפי' הריטב"א ולישנא דברייתא דאפדנא וגוייתא כוותי' דרש"י רהיטא וכן הנך מחיצות לגואי עבידן דקאמר דאי כר"ח הך מחיצה לגואי עבידא מיבעי לי':

לבראי לא עבידן טרח בה הריטב"א טובא בהא דאמר רש"י נהי דפריצה ליכא. ולדעתין ה"ק נהי דפירצה ליכא דא"נ אפדנא דקאי ברה"ר או בבקעה מהני גודא דגוואיתא לבוסתנא דלא הוי פרוץ דגודא גוואתיא הוו נמי מחיצה לבוסתנא היקף לדירה לא הוי דגודא גוואייתא הוקף שלא לדירה הוה לבוסתנא:

לר"ח איכא למימר טעמא דרב ביבי דבעידנא דעביד אשיתא ברייתא בטל לי' גודא דאפדנא דכנגדו והשתא דנפיל אתי גודא והו"ל היקף לבוסתנא תו לא הו"ל הוקף ולבסוף פתח דהקיפ' ופתחי' בהדי הדדי קאתו והקיפא דמימלא בשבת הא מהני כנבלעו תחתונות ועליונות קיימות ואהדר לי' רב פפי לגוואי עבידן לבראי לא עבידין דמעיקרא כי עבידי לגוואי הוא דעבידי וממילא לא הוה הוקף לדירה הך מחיצת' דמעיקר' לא הוה הוקף לדירה ונבלעו תחתונות שאני דמעיקרא לדירה עבידי אלא דלא הוו קיימי בדוכתי' ובשבת ממילא אתו לדוכתי':

דף כ"ו:

מתני' דלא כחנניא קשיא לי' להריטב"א מאי אריא דלא כחנניא דלא ככ"ע הוא ואמר משמי' דרבי' דחנניא נמי משמי' דר' אליעזר קאמר ומשמי' דרבתינו בעלי התוס' אמר משום דתני' בשיטתי' דר' אליעזר אזיל דיליף מאסטרטיא של מלך ואנן קשיא לן וכי אורחי' דתלמודא למימר אתנא יחידאי מתני'