גאון יעקב עירובין קכא

ולהך לישנא רב יוסף דסבור למימר טעמא דר' זירא משום דנפרץ במילואו למקום האסור לו ואביי דבעי למימר טעמא דרב חסדא הכי לא תיקשי ולישתרי בנראה מבחוץ עדיפא מיני' קאמרי אפי' תימא ר' זירא ורב חסדא קסברי נראה מבחוץ אינו נדון משום לחי מ"מ קשיא לר' זירא מדר' שמעון ואביי אקשי דרב חסדא דמשכחת לי' איפכא א"נ למאי דבעי לאוקמא משום דנפרץ למקום האסור בנכנסין כו' מוקמי והך לישנא למסקנא הוא דאמר אפי' בלא נכנסין נמי לא:

דאמר רב חסדא כו' ומדר' זירא לא מצי דייק דר' זירא איידי דקאמר קרפף שקירה בו ב"ס מותר קאמר נמי ומודינא בהאי קרפף שאסור וה"ה חצר שנפרץ במלואו חצר אסורה ועוד דר' זירא נקט קרפף וה"ה חצר וחדא מיני' נקט אלא רב חסדא אי טעמא דחד משום גיפופי חצר מותרת דקאמר מאי קמ"ל מתני' היא חצר קטנה שנפרצה לגדולה גדולה מותרת בשלמא איסור קרפף קמ"ל כרבנן קמ"ל נמי דאחמירו בי' רבנן כולי האי למיסר בהו פירצה מחדא לחברי' אלא חצר מותרת פשיטא אפי' בית קטן שנפרץ לבית גדול הגדול מותר אלא לאו רב חסדא חצר מותרת מ"מ קאמר דלא משכחת בה איסורא ואי כרבנן זימנין דמשכחת לה איפכא וחצר אסורה:

וזה אין אויר מחיצות מיתרו. וקשיא לן חצר שנפרצה במלואה לקרפף דחצר קטנה מקרפף ליבטל לגבי רובו דקרפף וכמאן דלא הוקפה לדירה דמיא מידי דהוה אקרפף יתר מב"ס שהוקף לדירה ונזרע רובו דבטיל לי' מיעוטו לגבי רובו וכיתר מב"ס שלא הוקף לדירה דמיא ואיכא למימר חצר עדיפא מקרפף דהקיפא לדירה דידי' לא בטיל למיהוי כמאן דלא הוקפה לדירה א"נ שאני התם דמעקרא חדא הוא דהואי וכי איזרע רובו כמאן דאיזרע כולי' דמי אבל הכא חצר לחוד וקרפף לחוד הוקפו ומשום דנפרץ במילואה איסורא הוא דקא אסר קרפף עלה הא בטולי להקיפא דילי' לא מבטל:

מסתברא קרפף שנפרץ במילואו לקרפף והקטן אין בו יתר מב"ס אפי' עם האויר של מקום מחיצה שניהן מותרין ולא אמרינן אויר הגדול מייתרו הואיל ואויר הגדול הא מישרא שרי דאיפלג מקטן היכי מצטרף בהדי אויר קטן למחשבי' לקטן יותר מב"ס ופליגא דרבותינו בעלי התוס' דאמרי לרבנן אויר החצר מייתרו אע"ג דאויר המותר הוא ואימא טעמא דידהו דמחיצה דחצר אינה מתירתו כיון דבהדי הדדי הוו טפי מב"ס ולגבי קרפף לא הוקפה לדירה אינה מתירתו ובקרפף שנפרץ במילואו לקרפף ה"נ מחיצה דגדול אינה מתירתו:

בתוס' ונפקא מינה שאם נפרץ מצד אחד לרה"ר כו' חסורי מחסרא והכי קאמרי שאם נפרץ לו מבוי מצ"א ומצ"א לרה"ר וכו' דאי משום דאויר החצר מייתרו הו"ל כרמלית וצריך צוה"פ לרה"ר ולחי לקרפף כמבוי מפולש ואיסרטיא מכאן ובקעה מכאן ולא משתרי בנראה מבחוץ ושוה מבפנים דהנך גיפופי לקרפף גופי' לא מהני למבוי ליהני ואזדו לטעמי' דאמרי גבי רחבה בפום נהרא דמבוי ושביל לא אשתרו בנראה מבחוץ משום דלרחבה גופה לא מהני למבוי ושביל מיבעיא ואימר טעמא דידהו הואיל ושוויו רבנן כרמלית לגבי טלטול הנך מחיצות כמאן דליתנהו דמי משום דלאו לדירה עבידי ואם משום דנפרץ במלואו לחצר האסורה לו סגי בלתי לרה"ר דלא עדיפא מפרוץ במלואו לחצר גופה דאמרינן א"צ כלום דנראה מבחוץ נדון משום לחי ואי משום דקרפף גופי' אסירא וגיפופין לא מהני לי' מ"מ הואיל ואיסורי' לא הוי אלא משום דנפרץ במלואו לרשות האסורה לו לא אמרינן דמחיצות דידי' כמאן דליתנהו דמי ולא דמי לכרמלית וכדאמר' באידך פירקא וה"ה דמצי אמרי מצד השני לבקעה דבקע' מכאן ובקעה מכאן נמי צוה"פ מכאן ולחי וקורה מכאן אלא רבותא קמ"ל דאפי' לרה"ר ל"צ כלום. וכן הו"מ אמרי שאם נפרץ לו מבוי ומצ"ב סתום אלא משום דבכ"הג נ"מ בתרתי בצוה"פ לרה"ר ובלחי לקרפף: