גאון יעקב עירובין יב

לסכך ש"ד השח כל עיקר הכירא משום דנפרץ במלואו הכירא במקום הפרצה בעינן וליכא:

וכי מחיצות מגיעות לקורא מאי הוי הא למקום הפירצה ליכא מחיצות:

כ"ש קיני. מסתברא הואיל ומדרבנן הוא הלכה כדברי המיקל וכן אמר הרשב"א חתיכות ארזים או צורים הכא נמי ע"כ צלתה מרובה מחמתה:

ולא דמי לסכך פסול דלא מצטרף. דהכא הא סכך כשר הוא אלא משום דלא שלטא בי' עינא וכי איכא מקצתו בתוך ך' שלטא בי' עינא. תדע לרבא דאמר חלל תנן ומנח לי' לכולי' למעלה מך' ומקצתו הוא בשפת ך' והו"ל מקצתו בשפת ך' ומקצתו למעלה מחלל ך' אלא מאי אית לך למימר כיון דמקצתו בשפת ך' שלטא בי' עינא לדידהו נמי דבעי תוך ך' כיון דמקצתו בתוך ך' שלטא בי' עינא וחומרא בעלמא הוא דאחמור בה רבנן. כיון דלמעלה מך' הוא דוכתא דמיפסיל בעי לאנוחי כולי' שיעורא בדוכתא דמיכשר. ומשום גזירה דלמא אתי לאנוחי' כולי' למעלה מך' וכדאמרו בירושלמי משום מראית עין שאם תימר שיתין בסוף עשרים אף הוא נותן למעלה מך' וה"נ גזרי במקצתה למעלה מך' וכדאמרו התם והוא שיהא שכל הכשר קורה בתוך ך' וסוכה נמי לאו מדאורייתא פסולה דהא שלטה בי' עינא ואפי' רבינא לא קאמר אלא סוכה דאורייתא אחמור בה רבנן והיינו דקשי' לי ממבוי דע"כ נעשה כשפודין של מתכת אע"ג דהתם כולי' שיעורא בתוך ך' דבשפודין דמתכת הא סגי לה בהכי אלא בשל עץ מחוסרת קיום ועובי' שלמעלה מך' הוא מקיימה. וכי מנחא וקיימא למעלה מך' מאי הוי אבל סוכה מקצת שיעורי' הא למעלה מך' הוא מ"מ כיון דאידי ואידי מדינא כשרין דהא שלטא בהו עינא בסכך ובצילתי' ומשום גזירה הוא אידי ואידי שוין:

אמר רבא מפרזקיא סוכה דליחיד הוא לא מדכר. פירש"י זמנין דמשתקיל מקצת סכך וקיימא כולה למעלה מך'. והשתא אפי' כולה שיעורא בתוך כ' וא"נ קלשת לי' הוי צלתה מרובה כל היכא דאיכא סכך למעלה מך' פסולה דחיישינן זימנין דנשתקיל הא דבתוך כ' וקיימא כולה למעלה מכ'. אלא קשיא הא דהוצין דצלתה מרובה מחמתה כשרה ואע"ג דאיתי' נמי למעלה מכ' אלא לא חיישינן זמנין דמשתקיל אלא בדליכא שיעורא למטה מכ' דחמתה מרובה והיינו טעמא דהוצין דחמתה מרובה פסולה אבל בצלתה מרובה לא חיישינן ודכוותי' בקורה לרב אבא בר מתנא ואפי' להר"י בעל התוס' דלא קשיא מהוצין דהוצין מימני טובא למטה מכ' ואיכא למימר לרבא מפרזקיא א"נ קלשת לי' והוי צלתה מרובה ורוח נמי לא מפזר לי' כיון דאיכא סכך למעלה מכ' חיישינן מ"מ לא מסתברא הכי ותו דכוותי' לרב אדא בר מתנא בקורה והא קורה עיקר הכשרה לקבל אריח וכי בני עלי' אריחין למעלה מך' מיפסלה מסתברא הא דרבא מפרזקיא בדאיכא צלתה מרובה מחמתה בסכך דלמעלה מכ' דחיישינן זימנין דמשתקיל האיך דלמטה מך' וקיימא כולי' למעלה מכ'. אבל בדליכא בסכך דלמעלה מך' צלתה מרובה כשרה דכי משתקיל הא דלמטה תהוי חמתה מרובה ותו לא יתיב בה. דאי לא תימא הכי בכולהו סוכות ניחוש אימא משתקיל מסככה והוי חמתה מרובה מצלתה. והריטב"א פריש לדרבא מפרזקיא אימא מיקלשא מלמעלה והוי חמתה מרובה מצלתה ומשום דאתרעא חיישינן בה מאי דלא חיישינן בכולהו סוכות דעלמא:

רבינא אמר סוכה דאורייתא כו'. רבינא נמי אית לי' דרבא מפרזקיא אלא בין יחיד לרבים לא שאני לי' וקמפלגי בין דאורייתא לדרבנן דבדאורייתא אחמור וחשו לדרבא מפרזקיא ובדרבנן לא חשו א"נ דרבא מפרזקיא לית לי' וקאמר דבדאורייתא אחמור משום גזירה כדס"ד מעיקרא:

רבא אמר כו' חלל סוכה תנן אלא הוצין דקמתה מרובה פסולה תקשי לרבא הכא לאו כי מנח לי' לסכך משפת כ' ולמעלה אטו בסכך דבשפתא דכ' צלתה