גאון יעקב עירובין יא

אמר הרשב"א (שם) אם הניח הקורה למעלה מעשרים ויש בחלל שתחת הקורה יתר מק' אמה אפי' היתה הקורה רחבה ד' אינה מתרת שכל שהוא למעלה מעשרים אמה אין העין שולטת בה ואין כאן היכר ויראה לי שאם היתה רחבה ארבע ובריאה לקבל מעזיבה שהוא מתרת ולא משום היכר אלא שפי תקרה יורד וסותם כל שאין פתח המבוי יותר מעשר וכן יראה לי שאלו היתה רחבה שבעה אע"פ שאינה בריאה כשרה שכל שרחבה שבעה העין שולטת בה והא דאמר רבינו רחבה ד' ואינה בריאה אינה מתרת ולא אמרינן בה פי תקרה יורד וסותם נפקא לי' מדא"ר אילעא רחבה ד' ואע"פ שאינה בריאה ואם יש לה אמלתרא אפי' גבוה יותר מעשרים כו'. מכלל דרחבה ד' ואינה גבוה יותר מך' הוא דכשרה הא גבוה לא דאי אפי' גבוה ליכיילינהו ולימא רחבה ד' וכו' או שיש לה אמלתרא אפי' גבוה כו' ורחבה ובריאה נפקא לי' מדאמרינן קורה ד' מתרת בחורבה בכיצד משתתפין (ד' פ"ו.) ולא תקשי להרשב"א הא למ"ד קורה משום מחיצה לא אמרינן למעלה מך' פי תקרה יורד וסותם כדאמרן דהא אנן כמ"ד קורה משום היכר קי"ל וכדאמר הרשב"א ולמעלה מך' היינו טעמא משום דלא שלטא בה עינא ולדידי' היכא דאיכא פי תקרה אפי' למעלה מך' יורד וסותם והיינו דבאכסדרה דפליגי בה רב ושמואל וכן בקורה ד' דחורבה ובכולהי שמעתי דפי תקרה לא מפלגינן בין ך' ובין למעלה מך' וירושלמי מסייעא לי' דאתמר ר' אמר בשם רב הושעיא לא סוף דבר מקורה אלא נתן מלתרא ויש בו רחב ארבעה טפחים מתרת את המבוי ואמרו במלתרא ורבנן עבדין לה אפי' בגובה דנעשית כאכסדרה. ואמרו ולא מודי שמואל במבוי מקורה למעלה מך' ש"מ למ"ד פי תקרא יורד וסותם אפי' למעלה מך' נמי. ופליגא דהריטב"א דכיצד משתתפין בשמעתא דביר שבין ב' חצרות דאמר משמי' דרבותי' דלמעלה מך' לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם והיינו טעמא דגזוזטרא שהיא למעלה מן המים דשלהי כיצד משתתפין דתנן עושה לה מחיצה לא שרינן משום פי תקרה. ורבותי' בעלי התוספות אוקמוה למתנית' דגזוזטרא בגווני אחרינ' ומסתברא דכהרשב"א ס"ל ולהריטב"א קשיא דירושלמי מדר' אמי דירושלמי אמר לך הריטב"א התם בלמטה מך' ומלתרא ד' דצריכא ברחב יותר מעשר דלא מהניא קורה טפח וקאמר נתן מלתרא ויש בו ד' מתרת את המבוי אפי' רחב מעשר וס"ל כהך לישנא דכל גגות דאמרה ביתר מעשר פליגי ורב אפי' ביתר מיו"ד מתיר. ותדע דהא אתמר בירושלמי אמתנית' דרחב מעשר ימעט נותן מלתרא ורבנן עבדין לה אפי' בגובה משום דנעשית כאכסדרה מתרת אפי' ברחב מעשר אלא הא דולא מודי שמואל קשיא דשמעינן היכא דאיכא פי תקרה אפי' למעלה מך' נמי והא דאמר הרשב"א כל שאין פתח המבוי יותר מעשר קסבר רבינו כהך לישנא דכל גגות דאמרה בעשר פליגי אבל ביתר מיו"ד דכ"ע דלא אמרינן יורד וסותם ודירושלמי כלישנא קמאי דהתם והא דאמר מר וכן היתה רחבה שבעה אע"פ שאינה בריאה וכו' נפקא לי' מדאמרו גבי סוכה במחיצות מגיעות לתקרה אפי' למעלה מך' כשרה ואמרו עלה רבנן דתוס' ולא דמי לקורה דמחיצת מגיעות לקורה ואפ"ה פסולה דשאני קורה דלא רחבה אלא טפח וכן אמר הריטב"א הכא. מכלל דקורה רחבה כמו סוכה אפי' למעלה מיו"ד כשרה כסוכה ואנן קשיא לן אלא הא דאמרינן הכא ומ"ד פסקי דארזא מ"ט משום דנפיש משכי' והא סוכה דנפיש משכי' וקאמר רבנן דלא ואי איתא אימא שאני סוכה דמחיצות אינן מגיעות לתקרה אבל הכא דמגיעות לתקרה וכדאמר רש"י כלונסות של ארז תחובים בכותל מהני נפיש משכי' וכי היכי דמשכי' דסוכה אהני למחיצת מגיעות לתקרה אימא משכי' דארזא נמי אהני במגיעות ואע"ג דלא הוי כמשך סוכה ומאי וקאמרי רבנן דלא הא רבנן לא אמרי אלא באין מגיעות לתקרה והכא דמגיעות מנלן דלא ולדעתין אפילו קורה שבעה נמי למעלה מכ' פסולה ודקא קשיא לך סוכה מגיעות לסכך דאפילו למעלה מכ' כשרה התם הואיל ובמקום המחיצות מגיעות