גאון יעקב עירובין קיח

וע"כ צ"פ אלא בפחות מג' או ע"ג אבל ג' דארחיק לי' טפי מתורת לבוד מודו דמהני והא דאמרינן הרחיק מן התל ד' ועשה מחיצה הועיל ולא קאמר ג' משום דבפלוגתא לא קמיירי וללישנא קמא נמי לרבה בג' דכ"ע דמהני. וכי פליגי רב חסדא ורב המנונא בפחות מג' פליגי ולרבא בג' נמי פליגי אלא דפלוגתא לא קמיירי ולרב חסדא שמעינן דאפי' ע"ג מהני וה"ה בפחות מג' ואמרינן הרחיק מן התל ד' דכ"ע דלא פליגי ומועיל בפחות מג' או על שפתו דכ"ע דפליגי בה דלרב חסדא אפי' ע"ג מועיל ולרב המנונא לא הועיל וג' תליא בפלוגתא ללישנא קמא לרבא פליגי נמי בהא ולרבה דכ"ע מודי ולרב שימי לרבא נמי דכ"ע מודי ורבה כרב חסדא ס"ל וללישנא קמא רבה ורבא תרווייהו לית להו דרב חסדא והריטב"א משמי' דרבי' דאבר ע"כ לא פליג רב חסדא אלא בתל אבל בכותל מודי ללישנא קמא הוא דמצית אמר אבל לרב שימי הא הכא כותל הוא וקאמר לרבה אפי' פחות מג' ולדידי' מדנקיט תל בפלוגתא דרב חסדא ורב המנונא ש"מ דלא כרב שימי דבתל הוא דפליגי הא במחיצה דכ"ע בפחות מג' או ע"ג לא. ואיכא למימר לרב שימי אתמר תל להודיעך כחו דרב המנונא והך פלוגתא דהכא לרב שימי לא פליא בפלוגתא דעמוד דהכא רב שימי אליבא דרבה לא משום דאחשבה למקום פחות מג' הוא דהכא ודאי אמרינן לבוד אלא אפי' הקריב למחיצה סמוך לכותל נמי משום דרבה ס"ל כרב חסדא דמחיצה אפי' ע"ג מחיצה מהניא וה"ה סמוך למחיצה אלא דרש"י מוקי להא דרב שימי אתרווייהו והריטב"א משמי' דרבי' מוקי לי' אסיפא:

טח בטיט כו' ע"כ ל"פ אלא בקרפף שנאסר ובא למעטו דלרבא כיון דלא מצי קאי בפני עצמו בטיל אבל אם מתחילה כשהקיף טחו בטיט ד"ה אבי' אינו יכול לעמוד בפני עצמו נמי מידי דהוה אהיקף בכותל עב ואין בו יתר מב"ס והיכא דטחו על פני כל המחיצה א"נ אפי' לא טחו על פני כולה ומתכוין לחזק הכותל או ליפותו נמי מסתברא דהוי מיעוט דככותל דמי ולא בטיל והא לית בי' טפי מב"ס. כ"פ היכא דטחו קצת ומכוון בו למעטו דלרבא בטיל ולא מתיר הנאסר:

האי טיחא דהוי מיעוט לא ידענא בכמה מי אמרינן אפי' פורתא דהא ליכא ב"ס או דילמא ד' טפחים כשיעור מחיצה בעינן ואי לא בטיל:

פליגי בה רבנן הרמב"ם והרא"ש דאמרי תרווייהו הלכתא כרבה בהני תלת וכלישנא קעא ועמוד ג' ממעט והרחיק ג' מועיל וטיחא אפי' אינו יכול לעמוד בפני עצמו ממעט והרז"ה והראב"ד והר"מ אמרו כרבא בכולה וכלישנא קמא והתם ד' בעו והכא יכול לעמוד. ואמר הריטב"א משמי' דהראב"ד דמימרא דרב המנונא כרבא ולא ידענא אדפשיט לי' מרישא מדלא קאמר הרחיק ג' מועיל לפשוט מסיפא מדלא קאמר ג' אינו מועיל אלא כדאמרן דתלמודא הוא דקאמר ובפלוגתא לא קא מיירי והראב"ד אמר לך סיפא דאתמר פחות מג' להודיעך כוחו דר' חסדא וקמ"ל כי היכי דשרי ר' חסדא בע"ג מחיצה ה"נ שרי בסמוך לה והרב בעל אור זרוע אמר כרב שימי וכרבה ואפי' בפחות מג' והרב בעל הטורים ובעל ש"ע אמרי בהנך תרתי דבג' סגי ובטח בטיט כרבא וכתב על שם רבינו אליהו דקא פריש טעמא דידהו ותמה אני אם אמר' הגאון מעולם חדא אטו כולהי בחדא מחתא מחתינהו ומשום דבהרחיק הלכתא כרבא בטח נמי הלכתא כוותי' אימא בהך כרבא דרב המנונא ורב ששת קיימי כותי' ובהא הלכתא לקולא ותו מי מצית אמרת הלכה כדברי המיקל בעירובין להחמיר ואימא הלכה כדברי המיקל בטח בטיט וממילא הלכתא כרבה בהנך תרתי ומינה דכלישנא קמא והוה לי' כדברי המיקל להקל אלא חד מן קאתיא דקיימי קמי' לא סביר מאי קאמר רבינו וכתב משמי' הכי:

הרחיק מן התל כו' מדנקט תל ולא נקט כותל כדאתמר בפלוגתא דרבה ורבא. מסייע לי' להריטב"א משמי' דרבי' דאמר נראין דברים דרב חסדא נמי