גאון יעקב עירובין קטו
Gaon Yaakov Eruvin 115 · גאון יעקב עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →דר אבל הכא לאכשורי לשביל בלא"ה מתכש' וכ"ת מאי קמ"ל פשיטא מה דתימא אע"ג דלענין הכשר ל"צ מחיצה לשביל מיהא חשיבא דלמעלה הא איפרץ במילואו או יות' מיו"ד ואמרינן מגו דחשיבא לגבי שביל חשיבא נמי לגבי רחבה קמ"ל דלא אמרינן מגו אלא היכא דצריך לה לאכשורי:
ולעביד לי' צוה"פ כו' פירש"י משום מגו והא דלא פריש לה אביי משום דלא קאי הכי כדאמ' הריטב"א ואע"ג דלחי בעלמא סגי לי' אמר הריטב"א מעקרא הוה מהד' אהכשירא דעדיפא:
אתי גמלי חדיין לי' פירש"י דאזלי למישתי מן נהרא. ותהי בה הריטב"א היכי ס"ד למיעביד מחיצה ופריק דשבקי לה דרך לגמלי. ועוד אמר הנך גמלי לאו למשתי מן נהרא אזלי אלא לזבל לכרמים או לאיתויי פירות:
אלא אמר אביי ליעביד לחי כו'. קשיא להו לרבנן האי לחי מאי אהני לשביל שביל בלא"ה מתכש' בנראה מבחוץ ושוה מבפנים. פריקו לה רבנן דתוס' לרחבה גופה לא מהני לשביל תיהני והריטב"א לא ניחא לי' בהאי פירוקא ומוקים לה הכא בגיפופין ד' אמות ואנן אית לן נמי לאוקמא בנכנסין כותלי שביל ומתא לרחבה:
בתוספות והנהר לא היה רחב יות' מעש' כר' חנן בר רבא דפ"ק דאמ' מבוי שנפרץ מצידו בעש'. דאי כרב הונא דאמ' מצידו בד' האי שביל היכי עבדינן לי' תרי קולי דמבוי למישריי' בלתי ודחצ' דפירצתה ביו"ד:
א"ל רבא יאמרו לחי מועיל כו' פירש"י לשביל דלא סליק לגודא דנהרא והו"ל כמבוי מפולש כו' אסברה לן הריטב"א אע"ג דמבוי סתום אטו מפולש לא גזרינן הכא מחיצה דגודא לא מנכרא ורוב שבילין לא סלקי לגודא דנהרא כו' ומבוי שצידו א' כלה לים דפ"ק מינכרא ואמ' הריטב"א ובתוס' פירשו דליכא דיורין כולי האי בשבילין אלא מועטין במיעוטו של שביל ואתו למישרי שבילין דלית בהו דיורין כלל והנך פס בעו הואיל ואין באים וחצרות פתוחות לתוכו וכ"ת ה"נ לעביד פס אתו גמלי שדיין לי ודרש"י קשיא לן לרבא לעבוד מחיצה אגודא דנהרא ודקא אמרת אין עושין מחיצה על גבי מחיצה הא הכא מחיצה דגודא לא אהניא מידי וכמאן דליתא דמיין וניחא לן הכא הא מחיצה מעלייתא היא אלא דחיישינן הואיל ולא מינכרא אתי למיטעי למימ' דלאו מחיצה היא ואתי למישרי מפולש השתא כי עביד מחיצה אגודא חיישינן איכא דידעי דמחיצה היא ואתו למישרי מחיצה ע"ג מחיצה:
אלא אמר רבא עבדינן לי' לחי למתא כו' אמר הריטב"א שביל רש"י אסר ורבנן דתוספות אמרי הואיל והאי לחי לאו לשביל עבידא אלא לאכשורי למתא ולרחבה ושביל ממילא אישתרי דכלה לרחבה המותרת לעצמה תו ליכא למיגז' וכן עיק' ולדעתין אזדא רש"י לטעמי' ואזדו רבנן דתוספות לטעמי' דרש"י דאמ' טעמי' דרבא דאתי למישרי מפולש דלא מינכרא להו מחיצה דגודא השתא נמי דכלה לרחבה המותרת ואפי' הוה סתימא לגמרי אתי למישרי סתום ופרוץ במלואו ורבנן דתוספות דאמרי טעמי' דרבא דאתי למישרי בלחי שבילין דלית להו דיורין כלל השתא אפי' לא הוו דיורין כלל בשביל שרי דהא סתים מג' רוחי ורביעי פרוץ למקום המות' והשתא לרש"י נמי אי עביד לפי אגודא דנהרא שביל נמי שרי דמהך גיסא דרחבה כסתום דמי דהא למקום המות' איפרץ:
לרש"י דאס' לשביל לא תיקשי מתא היכי משתריא ליהוי כמבוי שנפרץ במלואו לחצ' ונפרצה חצר כנגדו לרה"ר דבזה כנגד זה אסו' חדא אימא הכא מתא ושביל זה שלא כנגד זה הוו:
ועוד התם נפרצה לרה"ר הכא האי רחבה לשביל הוא דאיפרץ ושביל מדינא הא שרי אלא משום גזירה בעלמא הוא דאסו'.