גאון יעקב עירובין קיד

יתר מב"ס כו' אמר הריטב"א ולענין החצר אסור שהוא נפרץ במלואו למקום האסור לו כו' ואע"פ שעמוק יו"ד שחשוב מחיצה הא לא מינכרא שכולה מכוסה במים וכו' ולדידי' הא דאמרינן בפ"ק מבוי שצידו א' כלה לים הו"ל ים מחיצה בעמוק יו"ד על שפתו א"נ בפחות מג' משפתי' וה"נ בדלא חזין לתשמישתא ואית בהו טפי מב"ס לר"ש דקי"ל כוותי':

היכא דלא חזו לתשמישתא מישתא דאסיר פליגי בה הרא"ש והרשב"א הרא"ש אמר אע"ג דלא עמיקי יו"ד הואיל ולא חזינן לתשמישתא לא הוי מוקף לדירה וכן אמר הרז"ה והרשב"א אמר עמיקי יו"ד אסיר לא עמיקי יו"ד טיט ורפש ורקק נינהו ושרי והכי משמע לישנא דרש"י דלא בטיל מתורת קרקע עד דעמוקי יו"ד כדאמר הרב בעל בית יוסף וללישנא קמא דרבנן בעלי התוספות ש"מ מדרב אשי כהרא"ש מדאמר רב אשי דחזי לתשמישת' נמי עמיקי' יו"ד כזרעים דמיין אלא מאי איכא בין היכא דחזיין להיכא דלא חזיין דאי לא עמוקי יו"ד דבדלא חזיין אע"ג דלא עמיקי יו"ד אסיר. והרשב"א ס"ל כהר"י בעל התוספות ולרב אשי איכא ביניהו כב"ס לרבנן היכא דמיא מכסיא ובשפתו לא עמיקי יו"ד דבדלא חזיין כולה אסיר דאיפרצו זה לזה א"נ בשפתו עמוק יו"ד ולטלטולי מחצר למיא דהאי קרפף והאי חצר וכן ברובא עמוק יו"ד ואפי' פחות מב"ס ולרש"י ברובא עמוק יו"ד ולא הוי יתר מב"ס דבדלא חזיין כולה אסיר בדחזיין שרי וכוותי' דהר"י מסתברא מדקאמר רב אשי יותר מב"ס ולא קאמר ודחזיין לתשמישתא נמי לא אמרן אלא שאין עמוקין אבל עמוקין לא כדאמר אמימר בלא חזיין אמר אביי היכי נעבוד פירש"י ורחבה היתה מוקפת גדר אבנים וקשה לפרוץ בה יותר מעשר וכ"ת ליטפי' בי' משהו אפתחא דליהוי יותר מעשר והדר לגדר הא נמי קשיא הואי א"נ פתחא זוטא הואי דבצירא טובא מיו"ד לתיבעי להו למיפרץ בה טובא עד טפי מיו"ד ולהרב בעל תה"ד דאמר בקרפף יתר מב"ס תקנתא במלוי עפר להדי כותל הא נמי הוה קשיא להו:

לעביד מחיצה אגודא דנהרא וכמאן דא קפה לרחבה דמי דשביל ורחבה חדא עבידי וקשיא הניחא למאן דשרי מרחבה למתא וממתא לרחבה אלא למאן דאסיר מחיצה דשביל מאי אהני לרחבה הא לאו חדא עבידי ולמאי דבעינן למימר קטן דהתם בכלים ששבתו בבתים פליגי איכא למימר מ"מ לגבי כלים ששבתו בשביל וברחבה חדא נינהו אלא לרבותינו בעלי התוס' דאמרי בכלים ששבתו בתוכן פליגו קשיא וכי תימא אביי כמאן דשרי סבירא ליה הא משמע דרב אחא ורבינא לאו לאפלוגי אדאביי ורבא קאתו אלא פרושי קא מפרשי למילתיהו. ולהריטב"א דאמר בשלהי שמעתין דשביל דכולי עלמא שרי הואיל ומחזי חדא לא אתו למטעא ניחא וכן למאי דנימא דרבנן דתוס' אליבא דרבנן מוקמי אביי כר' שמעון דהלכתא כוותי':

אין עושין מחיצה על גבי מחיצה קשיא להו לרבותינו בעלי התוס' הא מחיצה על גבי התל הועיל הואיל ובאויר מחיצות העליונות הוא דר וניחא להו הכא בתל גבו' יו"ד משביל. מתקיף לה הריטב"א אזה פרושי הוה קא מפרש לה כי היכי דפריש סליק לגודא תו קשיא להו ויעשה מחיצה ברחוק ד"ט הלכך אתחזיא לן דאביי דאמ' לעביד מחיצה אגודא דנהרא לאו משום דבהאי מחיצתא קא משוי לשביל ולרחבה חדא דהא רחבה מחיצתא לא צריכה וכמאן דסתימא דמייא כדאמ' רש"י והאי מחיצתא לא משוי להו טפי חדא מדהוה מעקרא והכא משום מגו קאמ' מגו דמהניא מחיצה לשביל מהני נמי לרחבה ולא חש לפרושי למגו הואיל ולא קאי הכי כדאמ' הריטב"א אצוה"פ וקאמ' אין עושין מחיצה ע"ג מחיצה דלשביל לא מהני מידי דבלא"ה מתכשרא בתל ועד כאן לא תאמ' רב חסדא אלא לענין היקף לדירה הואיל ובאוי' העליונות הוא