גאון יעקב עירובין קיג
Gaon Yaakov Eruvin 113 · גאון יעקב עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →הא דמספקא לי' להרא"ש בחצר ורחבה שנזרע רובו אי כקרפף דמי ואסור או דילמא חשיבי מקרפף אע"ג דודאי חשיבי דמבית לחצר דחד גבהא שרי ולקרפף אפי' מחצר לרבנן אסור ורחבה נמי לרבנן דתוס' עד ב"ס שרי כדאמר הריטב"א משמיה הנ"מ בלא הוקף לדירה דהנך סתמיה לדירה מוקפי אבל קרפף שהוקף לדירה אימא לא גריעא מחצר ורחבה וכי היכי דזרעים מבטלי לדירה דקרפף מבטלי נמי דחצר ורחבה ומיית מדריב"ב לרש"י דאפי' מוקף לדירה גרע מחצר ורחבה. וכבר פרישנא לרש"י לריב"ב בחצר ורחבה נמי יתר מב"ס לא ולא עדיפי מקרפף. מיהא איכא למימר דבחצר מודי ריב"ב וכי פליג בדיר וסהר א"נ אפי' ברחבה פורץ לו פירצה יתר מעשר אמות. ואי אית בי' פתח יו"ד אמות פורץ לו כל שהוא וגודרו פרץ אמה וגדר אמה. וכן פרץ משהו וגדרה והדר פרץ יו"ד אמות ולא גדרה וכי פשיט פנים חדשות באו ה"נ באו פנים חדשות האי משהו דגדר דלא הוי פירצה דהדי פתחא:
אדעתא דבי דרי עבדי' מאי עבדי' אקפו דכי פתח מאי נ"מ למאי פתחי' ואפי' הוה בי' פיתחא ממילא אלא דכי הדר ואקפי' מהו דתימא לאו לתשמישא דבית לגווי' הוא דאקיף לי' אלא לגורן וכדפריש לה הריטב"א ולא מיבעיא אי עביד לרחבה פיתחא אחרינ' דאיצטרכ' לי' אלא אפי' לא עביד לה פתחא אחרינא ומבית הוא דקא משתמש ב"ה סד"א לתשמישתא דבי דרי קא אקיף לה ולאו לדירה הואי קמ"ל הואיל ופתיחא לבית לשאר תשמישי דבית נמי לא אקיף לה ולדירה הואי ואע"ג דעביד לה פתחא אחרינא ומצי אזיל לרחבה ולבי דרי מהאי פיתחא אדעתא דאשתמושי שאר תשמישי דבית נמי אקפה. א"נ מאי עבדי' פתחי' וכדפריש לה רש"י וכדאמר הרב בעל הטורים דכי הדר אקפי' סד"א כמאן דלית בה פתחא דמי:
ב ללישנא קמא דתוס' א"ה מאי יתר מב"ס דקאמר ר' אשי לימא לא אמרן אלא שאין עמוקין אבל עמוקין כזרעים דמיא וכדאמר אמימר אבל לא חזין לתשמישתא לא ואיכא למימר מילתא אגב אורחי' קמ"ל רב אשי כר' ירמיה מדפתי דמתני בזרעים לקולא כר' שמעון:
בתוס' אע"ג דגבי בור אפי' ר"י כו'. ולהריטב"א משמי' דר"י דאמר גבי פסי ביראות הואיל ותשמשתי' דקיצין לא הוי מוקף לדירה אלא משום עולי רגלים הקילו. ורבנן אמרי לי' לר' יודא כי היכי דדיר וסהר אע"ג דלאו תשמיש גמור ננהי חשיבי מוקפין לדירה ה"א מצוה דידהו לקבע כאלו מוקפין לדירה ואהדר להו ר"י זו מחיצה ואלו פסין אע"ג דאקילו בי' חדא קולא לא אקילו בהו תרתי פרוץ מרובה ויתר מב"ס איכא לשנויי במחיצה מעלייתא נמי לא הוי מוקף לדירה ופסי ביראות שאני דאלו הוה מחיצה שרי משום עולי רגלים אלא הואיל ופסין נינהו ואקילו בי' חדא תו לא אקילו בהו אחרינא אלא דאכתי קשיא התם משום עולי רגלים בור משוי לי' היקף לדירה והכא דמוקף לדירה מיא קא מבטלי לי' מדירה. מיהא הא נמי לא קשיא דמיא מבטלי לי' מתשמישתי' דתו לא חזי לתשמישתי' ומשום תשמישתי' דמיא לא הוה הוקף לדירה אלא גבי עולי רגלים ולמאן דאמר התם הוי מוקף לדירה נמי איכא לשנויי התם בור ופסין דידי' מעקרא למיא עבידי לאשקויי בהמתו הכא האי קרפף לתשמישתא אחריתא הוקף והשתא דאתי מיא ותו לא חזיא בתשמישתי' משום תשמישתי' דמיא ממילא לא הוי מוקף לדירה משום מיא אלא היכא דאקפי להכי ורבנן דתוספת עדיפא מינה משני דודאי שאני בין בור לשותה: