גאון יעקב עירובין י

לא מסתבר. והנך אמוראי דהכא דאמרי אמלתרא מהני וסתמא דפירקין דאמר' אשכחן אמלתרא דמהני בגובה כולהו ס"ל קורה משום היכר:

אמלתרא בירושלמי ריש מכילתין ר"י כדעתי' דתנינן תמן וכן גשרים המפולשין כו' היך מה דתימר תמן את רואה את העלתירה כילה יורדת וסותמת אף הכא את רואה את הקורה כולו יורדת וסותמת ואתמר ר' אמי בשם רב הושעי' לא סוף דבר מבוי מקורה אלא נתן מלתרא ויש בו רוחב ארבעה מתרת את המבוי:

ובשמעתא דתשמיש תחת הקורה אתמר א"ר מנא קומי ר' יוסי חמי מה אמר לא אמר אלא בשאין שם רוחב ארבעה אבל יש שם רוחב ד' אסורה א"ל והדא היא אמלתרא אלו מלתרא שמא אינה מותרת שמעינן מכל הני דרבנן דירושלמי לקורה רחבה ד' קרי אמלתרא ואל תשיבני הא דאתמר התם הרחב מעשר אמות ימעט כיצד ממעט נותן מלתרא בפתח המבוי ומתיר המבוי ברוחב את אמרת והא למעט לרוחב מיתר מיו"ד אמלתרא רחבה ד' ל"ל בפס עד עשר סגיא וכדתניא בתוספתא כיצד ממעטו עושה פס עד עשר. התם איידי דבעי למימר ורבנן עבדין לה אפי' בגבוה משום דנעשית כאכסדרה דאמרינן פי תקרה יורד וסותם נקיט מלתרא דאי לית בה ד' לא מהניא לגובה והיינו דאמר ר' נתן בעל הערוך פסקי דארזא לוח ארז רחב ארבעה טפחים:

מיהא דבבלי קשיא לן אי דרח' ד' ארז ל"ל ותו קשיא דרב אדרב וסבר רב אמלתרא לא מהני והאמר רב (בפ' כל גגות ד' צ"ד ע"ב) אכסדרה בבקעה אמרינן יורד וסותם ותו אדקא מהדרינן אטעמא למ"ד פסקי דארזא ותיפוק לי' משום פי תקרה יורד וסותם:

וצריכין למימר הא דירושלמי דאמרי פי תקרה יורד וסותם ברחבה ד' ובריאה והא דבבלי דלא אמרי פי תקרה יורד וסותם ברחבה ד' ואינה בריאה דבאינה בריאה לא אמרינן יורד וסותם אע"ג דרחבה ד' כדאמר הרשב"א (עה"ק שער א' ג') ורחב ד' דאהני לאו משום דנפיש משכי' דהא אמרינן נפיש משכי' לא מהני ולא כלום אלא קורה רחבה ד' והוא דארזא חשיבא ואית לה קלא כדאמרינן בשמעתין ובין לרבנן דירושלמי בין רבנן דבבלי קורה חשובה איקרי אמלתרא אי דרחבה ד' וברי אה ואפי' דשאר עצים דאמרינן בה יורדת וסותמת אי דרחבה ד' ואינה בריאה והוא דארזא חשובא ואית לה קלא והיינו דאמ' הר' בנימין מוספיא בלשון יווני מלתרא קורות גדולות מונחות באמצע הקורה אי משום דגדולות אי משום דחשובות דמנחי באמצע הקורה ומחזיקות לכולה תקרה או כדאמר הר"ש אמתנית' ד"ה אמלתראות של מילה של עץ נאה ומיופה או כדאמ' התם הרמב"ם פותחות ומציירות וכן אמר גבי מבוי (פ' ז' מהל' שבת הל' ט"ו) אם הי' בקורה של מבוי כיור וציור עד שיהי' הכל מסתכלין בה והיינו כמ"ד קיני וכולהו משום דחשיבא הוא דקורה חשובה קרוי' אמלתרא והרב בעל הערוך אמר פ"א פסקי דארזי קורות של ארז משוקעין בכותל ונראין בולטין ארוכין ומשוכין כו' ומועילין למעט הגובה ורואין אותן במקום קורה העומדת בתוך עשרים אמה. והא דאמ' קורות משוקעין בכותל היינו דה' אמלתראות דאולם דתנן נדבך של אבן ביניהם כדפרישו בה רבוותאי ולא אמר רבינו שהן ממעטין כיון שהן בתוך עשרים והן עצמן נידונין כקורה. דאי אית בהו הכשר קורה ובתוך ך' נינהו. האי כיון דקא חשיב אית לי' קלא דקאמר מאי איריא חשיב ואית לי' קלא אפי' לא חשיב נמי קורה הוא אלא ורואין אותן עם הקורה העומדת למעלה מך' במקום קורה העומדת בתוך ך' כיון דאית להו קלא ובתוך ך' נינהו מועילין למעט הגובה ובאלו אף הקורה בתוך ך' דאיידי דמסתכלי בהו מסתכלי נמי בקורה כיוצא בזה אמר הרשב"א (שם) חתיכות ארזים חשובים כשרה וכו' חתיכות ארזים אלו בלא קורה אין מתירין את המבוי אלמא קסב' הרשב"א פסקי דארזא לאו היינו הקורה (וכן אמר רש"י כלונסות ארז וכלונסות לאו תורה נינהו) וצריך תירוץ: