גאון יעקב עירובין קח

ואינו נכון דא"כ מאי איריא דא"י דבבל נמי כו' אלא כיון דלא ניחא תשמישתי' לא מסרן יהושע לרבים כו' ואינן דומין לדגלי מדבר שהי' מסורין הדרכים לרבים וכו'. ולדידן לישנא דאינן דומין לדגלי מדבר לא משמע הכי. ואיכא למימר לעולם כרש"י וקים לי' בהנך דא"י דלא בקעו בהו רבים הא דשאר ארצות איכא דבקעי בהו ואיכא דלא בקעי בהו. ושבילי בית גלגול בקעי בה רבים דאי לא בקעי מאי קמ"ל ואנן אתחזיא לן דהכא לאו במתלקט יו"ד מתוך ד' ולא דמי להא דבעי רחבא אלא מעלות ומורדות דלית בהו יו"ד קאמר וזקופין דהויין כרמלית ודא"י הוו זקופין ולא בקעי בהו רבים להכי אינן חייבין עליהן משום רה"ר וה"ה דשאר ארצות בכיוצא בהן אלא נקט א"י משום דהוה בה כי הנך ודשאר ארצות לא ידעינן מיני' דאיכא דלא זקיפי כי הנך וניחא תשמישתי' וכארעא סמיכתא דמיין א"נ דבקעי בהו רבים ובדלא גביהי יו"ד לרבנן נמי רבים מבטלי מחיצתא מידי דהוה אעמוד ט' ורבים מכתפין עליו:

חזיתי לרישך בי עמודי כו' כדאמרינן בעלמא גבי בצלאל דא"ל למשה כלים שאני עושה להיכן אכניסם וא"ל בצל אל הייתי דכוונת לדעת הקב"ה כמאן דהוית בצל אל ושמעית דאמר לי משכן תחילה ה"נ אע"ג דאביי לא חזא לר' יוחנן א"ל רב דימי לאביי קרקפנא בעל מוח חזיתי' לרישך בי' עמודי דכוונת לדעתי' דר' יוחנן כאלו הוית התם כי א"ר יוחנן להא שמעתא ושמעת מיני' דאמרי מעלות ומורדות שבה ואיידי דא"ל קרקפנא אזל לרישך:

תל המתלקט כו' אוקמה הריטב"א ברחב י"ו אמה והא דאמר אפי' במעלות בית חורין אמר הריטב"א שאינן יכולין לעלות במדרונו אלא א' א' אבל למעלה רחב ט"ז אמה ולא ידענא מאי דוחקי' אפי' לית בי' ט"ז אמה נמי כיון דרבים מבטלי מחיצתא כמאן דליתי' דמי וכארעא סמיכתא דרה"ר הוא. דכוותה גבי פסין לר"י רבים מבטלי מחיצתי' וכמאן דליתי' דמי ואע"ג דליכא אלא יג"א ושליש וצריכנא מימר דהריטב"א הכא בתל שאינו עומד ברה"ר קא מוקים לה דתל גופי' כי אית בי' טז"א הוי רה"ר ומ"מ קשיא לוקמה בעומד ברה"ר כי הא רבעי מיני' אביי מרבה בריש פירקין תל המתלקט נדון משום ד ומד וכי הא דאמר בשבת זרק ונח על גבי' חייב:

אמרי דבי ר' ינאי כל שאין עבדים כו' ר' ינאי טעמא דתל המתלקט עשרה מתוך ד' קאמר. הואיל ואין עבדים יכולים לרוץ לפני סרדיוט לא ניחא תשמישתי' ולא הוי כארעא סמיכתא ולר' יודא כיון דלא ניחא תשמישתי' מסרן יהושע ליחיד ואע"ג דבקעי בהו רבים א"נ סימנא קאמר מאן דלא ידע אי מתלקט עשרה מתוך ד' או מתוך ה' ליחזי אי לא מצי עבדי למירהט קמי דסרדיוט מתוך ד' הוא. ותלמודא לפרושי מתני' הוא דאייתי לי':

מסרן יהושע ליחיד וחצר שרבים נכנסין בה בזו ויוצאין בזו אע"ג דשל יחיד הוא איכא למימ' התם דקאי ברה"ר הכא הנך שבילי לאו ברה"ר קיימי אנא באפי' נפשי' קיימי וכי מסרן יהושע ליחיד אע"ג דאתו רבים ובקעי בהו לאו רה"ר נינהו:

פליגי בה רבנן איכא דאמרי הלכה כר' יוחנן דרבי' דר' אלעזר הוא ושמעתא דכיצד מערבין רה"ר כוותי' ור"י ס"ל כר"י בחדא ופליג עלי' בחדא הלכך רבים מבטלי מחיצתא ולא שרי פסי ביראות אלא היכא דלא בקעי בה רבים והזורק לתוכן חייב אבל היכא דבקעי בה רבים רה"ר הוא וכן תל המתלקט ורבים בוקעין בו רה"ר וכל כיוצא בו. והרמב"ם אמר הלכה כר"א ולא אתו רבים ומבטלי מחיצתא ופסין ותל וכיוצא בהן אע"ג דבקעי בהו רבים רה"י הוא ומסייע לי' להרמב"ם הא דאמר רב (ד' ז' ב') מבוי שנפרץ במלואו לחצר ונפרצה חצר כנגדו לרה"ר חצר מותרת ואוקמינן חצר מותרת אע"ג דדרסי בה רבים ואקשינן תנינא חצר שרבים