גאון יעקב עירובין קז

קא מכוון ואסיר מדינא והיינו דתנן ומותר להרחיק כ"ש ר' יודא אומר עד ב"ס במרחיק טפי מכדי ראשה ורובה דבור ופסין לא יהו יתר מב"ס וקא מיבעיא לי' היכא דלא מרחיק אלא כדי ראשה ורובה דמדינא כמאן דלא אקיף אלא סמוך לבור דמי ר"י בור ופסין מ"מ קאמר או"ד בהא בור בלא פסין קאמר וקאר"י עד ב"ס דכי מרחיק טפי בור ופסין עד ב"ס וכי לא מרחיק אלא כדי ראשה ורובה בור ב"ס דכמאן דליתי להאי הרחקה דמי:

וקאזיל ופריש בור בלא פסין קאמר ולא גזרינן אטו קרפף יתר מב"ס משום דכי לא ארחיק אלא כדי ראשה ורובה אדם נותן עיניו בבורו כמה הוי דמידע ידע דכמאן דאקיף סמוך לבור דמי והואיל וליכא בבור אלא ב"ס כלא הקיפא כמאן דאקיף אב"ס דמיא ולא אתי לאחלופי בקרפף יותר מב"ס ואי הויא בבור טפי אסירא משום דאטפי מב"ס קמכוון וקא מקיף או דילמא אדם נותן עיניו במחיצתו ולא אסיק אדעתי' דהכא כמאן דאקיף סמוך לבור דמי ואע"ג דמדינא שרי גזרינן אטו קרפף יתר מב"ס:

ובירושלמי באר מהו שתעלה ממדת סאתים נשמיענא מן הדא ר"ש ב"א באר שיש בה מדת סאתים א"צ להרחיק אלא מלא ראשה ורובה כו' הדא אמרה שבאר עולה כו'. וא"צ ט"ס הוא אלא אין מותר להרחיק והכי תניא בתוספתא רשב"א אומר באר שהוא ב"ס על ב"ס אין מותר להרחיב עליו אלא כמלא ראשה ורובה של פרה ולבבלי פשיטא לי' דבאר אינו ממעט כדאמרן ומיבעיא לי' אי יהבינן לי' כדי הרחקה בבור ב"ס ולירושלמי פשיטא לי' דכדי הרחקה יהבינן לי' בבור ב"ס קמיבעיא לי' אימא בור ממעט ור"י פסין בלא בור קאמר ואפי' בור יתר מב"ס עושין פסין עד ב"ס לבד מבור והא דפשיט לי' מדרשב"א אימא בהא קמיפלגי רשב"א סבר באר עולה ור"י סבר באר אינו עילה ופסין ב"ס לבד מבאר ואפי' באר יתר מב"ס תריץ כי היכי דבבבלי קאמר ולא היא ר' יהודא בור בלא פסין קאמ' משום דלא מסתבר לי' למימר דבהא קמיפלגי דר"י סבר בור ופסין הכא נמי לא מסתבר לי' לירושלמי דפליג דר"י סבר פסין בלא בור אלא באריך וקטין דאשכחן דפליגי בי' תנאי ולישנא דרשב"א הכי משמע ב"ס אב"ס:

ב':

בבל נמי כו' לרבותינו בעלי התו' למאי דמסיק מחיצה אפי' באלף כורין מהני ובבל ודכ"ע היינו טעמא משום דאתי רבים ומבטלי מחיצתא ורבנן נמי מודו במחיצה שאינה בידי אדם דאתי רבים ומבטלי לה קשיא לן חדא רבים בשפת אוקינוס ובפרת ודגלת מי אתו ובפ' קמא נמי אמרינן שצדו א' כלה לים:

ותו ים גופי' להוי רה"י ואנן תנן הזורק מן הים ליבשה פטור ותו רה"ר דחייבין עלי' אימא איכא מרחוק מחיצות גמורות בידי אדם ועירות ומדינות וקא מייתי חולי לעזרה ודגלי מדבר נמי מדבר העמים מיקרי דאיכא עמים דמקפי להו ובארץ ישראל ובבבל דמחויב חטאת מי לא עסקינן דאיכא עירות ומחיצות בסוף המדינה. ותו תל המתלקט דלאו בידי אדם ואמרינן לרבנן דרבים לא מבטלי ומסתברא כדאמר הריטב"א כל שאינו רואה עצמו בתוך המחיצה לאו כלום הוא:

מעלות ומורדות שבא"י אינם חייבים עליהם משום רה"ר אמרו בתוס' לר"י דא"י אין חייבין עליהם משום דיהושע מסרן ליחיד הא דשאר ארצות חייבין דרבים מבטלי להו ולרבנן דשאר ארצות נמי אין חייבין עליהם ועל כורחין הני מעלות ומורדות במתלקטי עשרה מתוך ד' מוקמי לה דאי לא מתלקטי יו"ד מתוך ד' לרבנן נמי חייבין דאפי' היכא דלא בקעי בה רבים רה"ר נינהו והיינו דאמרי בתוס' והריטב"א אהא דבעי מיני' רחבה מרבה לא שמיע להו הא דר' יוחנן דאמר בא"י דוקא דר' יוחנן נמי בהא קמיירי והא דמוקמי דר' יוחנן בהכי דאי לא מתלקטי יו"ד מתוך ד' בא"י נמי חייבין כיון דניחא תשמישתי' לא מסרן יהושע ליחיד והא דאמר לפי שאינו כדגלי מדבר אמר הריטב"א פירש רש"י כי דגלי מדבר בארץ מישור וכו' שהענן השווה אות'