גאון יעקב עירובין קד

וכי נקיט מנא ולא נקיט לה מי שרי אלא מתניתי' דנקיט מנא ולא נקיט לה ולא חיישינן דילמא אתי לנקוטי מנא ולא נקיט לה ולהריטב"א דאמר שכן דרך רוב משקי בהמות ס"ל השתא דלאו הכי אורחא דרוב משקי' בהמות ואבע"א עד כדי ראשה ורובה אחמור בי' רבנן אטו לא נקיט לה אבל למיסר אפי' ארחיקי' כדי ראשה ורובה עד כדי כולה בפנים לא אחמור ואפי' הוה אורחא דרוב משקי בהמות בהכי ואמרינן או נקיט לה או שפוך:

והתניא לא ימלא כו' גבי פסי ביראות ופסין לא הותרו אלא עד כדי ראשה ורוב' וכ"ת בדאיכא כדי ראשה ורובה אלא דלא עייל לראשה ורובה בפנים קתני דבעי שפיך א"נ בגמל לאידך לישנא דהריטב"א כבר פירשוה בתוס' דאמתני קאי ואע"ג דעייל לראשה ורובה משמע ולא תיקשי מדשרינן בלא נקיט לה למישפך מכלל דלא גזור שופך אטו ממלא ונקיט למנא פסין מקורבין תשתרי ולשפוך שפוכי. דאיכא למימר פסין מקורבין דליכא תקנתא אלא למישפך ואורחי' למינקט מנא חיישינן אימא נקיט למנא אבל מרוחקין כדי ראשה ורובה דאיכא תקנתא בדנקיט מנא ונקיט לה תו לא גזיר בלא נקיט לה דכי בעי למנקט למנא נקיט נמי לה א"נ משום טובת עולי רגלים דליהוי מצו ממלא ומשקי כי אורחי' למינקט מנא אחמור בפסין עד דמרחיק כדי ראשה ורובה כי היכי דליעבדי הכא ואתי עולי רגלים ונקטי למנא ונקטי לה ומשקי:

אובסין כו' בירושלמי דהמוצא תפילין אמתני' דלא יעמוד ברה"י וישתה ברה"ר מייתי מלעיטין:

והא דאמרינן באדם ובהמה משום דילמא עייל למנא והכי אמרינן בהמוצא תפילין בחפצין הצריכים לו וד"ה. פליגא דירושלמי בהמוצא תפלין דאמרו באדם משום שמתגלגלין ויורדין כמעים ובגמל שראשו ורובו מבפנים מלעיטו מבפנים אבל לא מבחוץ דמעייל מרה"ר לרה"י:

עי' השמטה:

אמר הרמב"מ (פט"ו) בהמה שהיתה רובה בחוץ וראשה בפנים אובסין אותה ובגמל עד שיהא ראשו ורובו בפנים הואיל וצוארו ארוך והיינו משום דרב אחא בר"ה א"ר ששת שאני גמל הואיל וצוארו ארוך דמתניא נמי הכי דאמרינן הכא ליכא למשמע מינה דאימא ת"ק כל בהמ' קאמר בין גמל בין שאר בהמה ואמר עלה ור' אליעזר אוסר בגמל אבל בשחר בהמה מודי ואנן לא מסייעינן אלא לסברא דשאני גמל משאר בהמה הואיל וצוארו ארוך:

והשתא דאמר הרמב"ם דשאר בהמה אפי' רובה בחוץ נמי ואנן מדמינן אובסין למשקין ונקט מנא ונקט לה וה"נ לא בעינן ראשה ורובה תיפשוט היכא דנקט מנא ולא נקט לה דסגי בראשה ורובה דאלת"ה מתני' דקתני ראשה ורובה במאי מוקמית לה והיינו דאמר גבי פסין והוא שתהא פרה ראשה ורובה בפנים כו' אע"פ שלא אחז הבהמה עם הכלי שבו המים הואיל וראשה כו' מותר ובהא איכא לסייעי' מדא"ר ענן למה הועילו ראשה ורובה ואביי נהי דחק ומוקים לי' באבוה ולא אוקמוה לברייתא בדנקט מנא ולא נקט לה מכלל דס"ל נקט מנא ולא נקט לה נמי סגי לה בראשה ורובה מיהא הא דנקט מנא ונקט לה דאמר הרמב"ם דלא בעי ראשה ורובה לא מכרעא אימא רב ששת נמי ספוקי מספקא לי' בשאר בהמה והא דתניא בהמה ואמרינן מאי בהמה גמל שינוייא הוא דמשניין אבל מסתברא דסתם בהמה קאמר והיינו דפריש ר' אליעזר בגמל ומתני' נמי סתמא ל"ש היכא דנקט לה ל"ש דלא נקט לה:

שמעינן משמעתן המשקה בהמתו ברה"י והיא עומדות ברה"ר או ברה"ר והיא עומדת ברה"י אם אינו אוחז הכלי בידו והיא שותה מאלי' מותר ואם הכלי בידו ומשקה אותה אם ראשה ורובה במקום שהיא שותה אפי' אוחז הכלי ואינו אוחז בראשה מותר ואם לאו אסור ולהרמב"מ אם אוחז בראשה אע"פ שאין ראשה ורובה שם מותר וכן באובס את הבהמה אבל אובס את הגמל או משקה אותו והכלי