גאון יעקב עירובין קא

דלמעלה נמי מיחברא דיומד הוא ותל המתלקט לרש"י נמי תרי רואין הוו ואכרע הריטב"א כוותי' וכן אמר הרמב"ם תל המתלקט ואילן ואמר אבן סתמא ולא מפליג בין מרובעת לעגולה ולישנא דירושלמי משמע דלא פליגי ומר אמר חדא ומר אומר חדא ומאן דאית לי' חד רואין אית לי' תרי רואין כדאמרי התם לא שנייא אין בין דברי לדבריך:

חיצת הקנים קנה קנה פחות מג' נו'. אע"ג דכה"ג עומד גמו' הוא פריש הריטב"א אימא הכא דפרוץ מרובה בעינן מחיצה שתי וערב דמחיצה שתי מחיצה גריע' היא ואפי' להרמב"ם דפרישנא אליבי' בשמעתא דחבלים דלא שאני משא' מחיצות אלא טעמא משום עראי ואפי' מחיצה גמורה נמי מ"מ לר' יהודה ולר' יוסי בר' מחיצת שתי לאו מחיצה היא ואימא הכא דפרוץ מרובה אפי' רבנן מודו:

ללישנא קמא גודריתא דקני פשיטא להו דהוי דיומד דדמי לאילן והיינו דאהד' לי' רבה אי הכי היינו אילן וללישנא בתרא קנה קנה פחות מג' פשיטא להו דהוי דיומד דכעומד דמי והיינו דאהד' לי' רבה א"ה היינו גדר ואביי משני לי' אע"ג דלהלכה פשיטא לי' דהוי דיומד תנא איצטרך לי' לאשמעינן:

תרי גוני גדר. ורישא גדר גמו' ומאי קמ"ל היה שם איצטרכא לי' סד"א עשויין לשם פסין בעינן קמ"ל גודריתא דקני לרש"י כגון שהן מחוברין למטה בעץ אחד כאילן בגובה יות' מג' הן מתפרדין ונעשו קנים קנה קנה פאות מג' בין קנה לחבירו וללישנא קמא הא פשיטא לי' הואיל ועד יות' מג' חדא הוו ובמחיצות בתר תתאי אזלינן דאפי' רשב"ג דאמ' פחות מד"ט לבוד מודי דלמטה כי איכא ג' לא אמרינן לבוד דהו"ל מחיצה שהגדיים בוקעין בו. ה"נ בקנה קנה פחות מג' מלמטה למעלה אע"ג דכל פחות מג' לא מזדק' הגדי בביתר אש נהי דמחיצה לא בטלא גרועה מיהת הויא דקטנות מגדי בבת ראש מזדקרי וגדי נמי בבת ראש לא מזדק' הא בדוחק מזדק' וגדורייתא דקני דעד יתר מג' חדא הוה עדיפא מקנה קנה פחות מג' דמתתאי נמי מיפלגי וללישנא בתרא קנה קנה פחות מג' פשיטא לי' הואיל וחלוקה ועומדת אבל גודריתא דקני בעינן מימר רואין כל שאילו יחלק ויחקק מלמטה ומלמעלה ינטלו קנים האמצעים ויעשה כעין דיומד וכי חלקת ועבדית לי' כעין דיומד נמי למעלה מג' מחיצה של שתי הוא דהויא וכי תרתי לגריעותא דמי והרמב"ם בהלכותיו שונה חבילות של קנים ולדידי' לישנא קמא הא פשיטא לי' הואיל וסמיכי קנים אהדדי אמרינן רואין כל שאילו ינטלו האמצעים כדאמרינן באילן וקנה קנה פחות מג' קמיבעיא לי' הואיל ומיפלגי מהדדי באוירא פחות מג' מחיצה של שתי הואי וללישנ' בתר' הא פשיטא לי' הואיל וחלוקה ועומדת וגדרות' דקני קמיבעי' לי' הואיל ומ"מ קנים בעלמא נינהו לא אמרי' בהו רואין כל שאלו יחלק דכי נמי חלקת להו לא הוו מחיצה מעליא וכתרתי לגריעותא דמי:

אמר הרמב"ם הלכתא בתרויהו לקולא ואמ' עלה ההמ"מ דכפשיטותא דרבה קי"ל ע"כ והיינו דל"ש להך לישנא ל"ש לאידך לישנא רבה בתרויהו מישרא שרי דמוקי לה לברייתא בהיאך דקא בעי מיני' אביי ואידך לאביי נמי פשיטא לי' דשרי ובירושלמי אמרו בהדיא היו ה' קנים ואין בין זה לזה ג' נידונין משום דיומד והדר אמר אישות קנים והיינו גודרייתא דקני:

ואי הוה קנים קנה קנה פחות מג' ממטה למעלה ועבידי חבילה עגולה בין לרש"י בין להרמב"ם איבעיא לן מן אמרינן רואין דכי חלקת לי' נמי הויא של שתי לחודי' ואוירא פחות מג' קא מפסיק בין למטה בין למעלה:

דף כ' חצר שראשה נכנסת כו'. כולם בכלים ששבתו בבית דכלים ששבתו בחצ' אפי' שתים ולא עירבו מותרת דאפי' גגות חצירות מבואות וקרפיפות דחשיבי תשמישתי' שרי' וא"ל רבה מות' אפי' כלים ששבתו בבית. והוא בחצ' של יחיד או של רבים ועירבו הבתים בחצ':