גחלי אש צז

פתילה, ארוכה להדליקו מן השאר כיון דאין ממשיכין דרך. אחוריו וצדדיו אלא דרך פי הנר, וע"כ א"א להדליקו רק מן המזבח החיצון, ומתורץ קושית הראב"ד על הרמב"ם בפ"ג מתמידין הלכה י"ג, עכ"ל:

בכל יום הכהנים עולים במזרחו של כבש כו' והיום כהן גדול עולה באמצע ויורד באמצע כן איתא במשנה יומא פ"ד ה"ה, וטעם הדבר דכל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין שהוא למזרח שהרי הכבש היה בדרום, לכך עולים במזרחו של כבש שסמוך לפנות לימין, והיום כ"ג עולה באמצע משום כבודו להראות חשיבותו שהוא כבן בית והולך במקום שהוא חפץ, מה שאין שאר הכהנים רשאין לעשות כן, כך היא גרסת הרע"ב, אבל גרסת הרמב"ם היא שביוה"כ כל הכהנים עולין באמצע לפני כ"ג כדי להדרו ע"כ, וכ"ז בשאר העבודות, אבל מי שעלה לנסך יין עלה בשמאל הכבש בקרן מערבית דרומית, וטעמא משום שלא יתעשן, והקשה בחת"ס (תשו' קפ"ז) למה לי טעמא שלא יתעשן, תיפוק ליה דכל הנכנסים לעזרה נכנסים דרך קצרה ויוצאים בארוכה, וי"ל דודאי הנכנס מחול אל הקדש יש לו ליכנס דרך היותר קצרה, דאין כאן ענין מימין ושמאל, אמנם מי שנכנס כבר למקום המקודש, יש לו להקיף לימין אפי' בארוכה דימין עדיף לעולם עכ"ל, וכתב עוד שם באותה החשובה בענין כל פינוח שאתה פונה במי שעומד פניו אל הקודש ימה ואחוריו למזרח דאז הוה צד צפון ימין שלו, ואם יתחיל להקיף לשמאל לדרום ומשם למערב ולצפון, יהיה התחלת הקפתו משמאל וסיומו משמאל, שהרי עתה כשהוא עומד ופניו למערב הרי דרום שמאל שלו ואם יתחיל להקיף מהדרום נמצא כשיבוא לקרן דרומית מערבית יהפוך פניו וילך פאת מערבית וצפונית מערבית לצד מזרח ואז יהיה שמאלו לצפון כי אז אחוריו למערב ופניו למזרח, ואז הוה דרום ימין וצפון שמאלו, נמצא שהתחיל בשמאל וסיים בשמאל, ע"כ באה המצוה שיתחיל היקפו מצד צפון והוה תחלת היקפו מימין שלו ואח"כ כשיחזור פניו יסיים בדרום לימין שלו והוה תחלתו וסופו בימין, וכ"ז כשמקיף ברגלו, משא"כ כשמקיף ביד ועומד במקומו ע"כ יתחיל משמאל וסיים בימין לקיים כל פינות, לכן הכהן שעומד לפני מזבח הזהב פניו אל המערב ואחוריו אל המזרח, אי הוה מקיף ברגל היה צריך להתחיל מן הצפון ולסיים בדרום, משא"כ כשמקיף ביד הרי לעולם ימין שלו הוא צפון ע"כ צריך לשנות ממה שהיה עושה אילו היה מקיף ברגל, ויתחיל מן הדרום שהיא שמאל שלו ויסיים בצפון לימינו והו"ל פונה לימין, אלא ריה"ג ס"ל לחד לישנא דילפינן יד מרגל וצריך להקיף ביד ג"כ מצפון לדרום אע"פ שמסיים בשמאל כדי שישוה עם הקפת הרגל, אך לא קיי"ל כוותיה דהלכה כר"ע, גם לאידך לישנא ריה"ג גופיה לא פליג בהא, נמצא מוכח מסוגיא דהמס דהעומד במקומו מקיף בשמאל ומסיים בימין עכ"ל:

ועתה יתבאר סדר הוצאת כף ומחתה, קדש כ"ג ידיו ורגליו פשט ירד וטבל עלה ונסתפג, הביא לו בגדי לבן הנדוין של שנים עשר מנה, לבש קדש ידיו ורגליו נכנס להוציא את הכף והמחתה, יצא ובא לו דרך בית כניסתו קדש ידיו ורגליו ופשט את בגדי הלבן וגונזן ירד וטבל עלה ונסתפג הביאו לו בגדי זהב לבש קדש ידיו ורגליו הביאו לו בתוך הכף של זהב מלשכת בית אבטינס מחזיק ג' קבין בזך מלא קטרת משקל חצי מנה, וכסוי היה לו וכמין סודר עליו, נטלו בימינו וכהן שזכה במחתה נטל מחתת כסף, עלה לראש המזבח החיצון פנה גחלים אילך ואילך, וחותה מגחלי מערכה שניה, ירד ועירן לחוך של זהב, הלך הכ"ג עם כף וזה שעמו במחתה, הגיעו בין האולם ולמזבח, נטל אחד את המגריפה זרקו בין האולם ולמזבח, שמעו כהנים קולו, רצו ובאו להשתחוות, החלו להיות עולים במעלות האולם, מהרו אותן שזכו בדישון מזבח הפנימי והמנורה והקדימו לפניהם, מי שזכה בדישון מזבח הפנימי נכנס להיכל נטל הטני ממקום שהניחו בתחלה השתחוה ויצא, מי שזכה בדישון מזבח נכנס להיכל נטל הטני ממקום שהניחו בתחלה השתחוה ויצא, מי שזכה בדישון המנורה נכנס ודשן שני הנרות הנשארים אע"פ שמצאן דולקין למ"ד צפון דרום מונחין מדשן המערבי תחלה שהוא אמצעי ופנה לימינו ודישן גם השני, ולמ"ד מזרח ומערב מונחין מצא שני מזרחיים דולקין מדשן המותר מזרחי תחלה ואחריו המערבי לו, נטל הכוז השתחוה ויצא הלכו השנים האלה עם הכלים אשר בידיהם ובהם האפר וגחלי הדשן, שפכו הדשן אצל המזבח קדמה, יצאו אלה, נכנס הכ"ג בכף וזה שעמו במחתה, מי שזכה במחתה, צבר הגחלים ע"ג מזבח הקטורת ורדדן בשולי המחתה השתחוה ויצא והכ"ג נטל הבזך מתוך הכף ונותן הכף לאוהבו, אם נתפזר מהקטורת לתוך הכף נותנו אוהבו לחוך הכף של כ"ג עם הקטורת שבבזך, היה שופך הקטורת ע"ג הגחלים לצד מערב, וצוברה פנימה שהוא חוצה לו, כדי שתהא עשנו שוהה לבוא וזה כבודו, ועל גופו של מזבח מקטיר, התחיל מרדד בקטורת, מפזר ומשליך על גחלי האש כמו שמנפה, ולא היה מקטיר עד שהממונה אומר לו אישי כה"ג הקטר, פרשו העם הקטיר, העלו הנרות למ"ד צפון ודרום מונחים הטיב והדליק האמצעי תחלה וממנו מדליק השאר ולמ"ד מזרח ומערב מונחין, מטיב המזרחי תחלה ואחריו המערבי שאצלו ומדליק וכן כולן, מצאן שכבר כבו, מדליק המערבי ממזבח העולה וממנו מדליק השאר והשתחוה ויצא, באו אלה שברכו וקראו ועשו את העבודות האמורות, עמדו על מעלות האולם, עמדו הראשונים לדרום אחיהם הכהנים וחמשה כלים בידיהם וממתינין עד שיגיעו אחיהם, וברכו את העם ג' ברכות של כהנים, ואומרים השם ככתבו וידיהם נשואות ע"ג ראשיהם חוץ מכ"ג, ואחר גמר ג' פסוקים הללו עונין ברוך ד' אלהי ישראל וכו':

עלה כ"ג באמצע הכבש, הושיטו לו את המנחה עשרון סלת בלול בשמן רבע ההין והקטירה, הושיטו לו מנחת החביתין הקטירה על האש עם חצי קומץ לבונה, הקיף המזבח פנה לימינו, (ובדרך הליכתו מהפך בצינורא איברים שלא נתעכלו), הגיע לקרן מערבית דרומית, נתנו לו יין רביעית ההין לנסך, והסגן עומד על הקרן ההוא, ושני כהנים על שלחן החלבים, ובידיהם, חצוצרות של כסף תקעו והריעו ותקעו הקיש בן ארזא בצלצל תקעו אלה בחצוצרות, נגנו לוים בנבלים וכנורות על ט"ו מעלות שבין עזרת ישראל לעזרת נשים ודברו אחרים בשיר היום, ואין פתות מי"ב לוים עומדין על הדוכן שבין עזרת ישראל לעזרת כהנים, ביום ראשון היו אומרים לד' הארץ וכו' ועושין ג' פרקים, על כל פרק תר"ה על כל תקיעה