גחלי אש פז

במעשה הקרבנות פ"ה וכתב שם וז"ל וכל הדמים הנתנין על מזבח הזהב כשהוא נכנס עומד בין המזבח למנורה והמזבח לפניו, ונותן על קרנות המזבח מבחוץ, ומתחיל מקרן מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית, דרומית מזרחית עכ"ל, (ולבאר מחלוקת הרמב"ם והרא"ש בזה ומה שפירשו בזה הראשונים ז"ל צריך להציע סוגית הש"ס ואח"כ נבין מחלוקתם ז"ל, דביומא (נ"ח ע"ב) במתני' איתא ויצא אל המזבח אשר לפני ד' זה מזבח הזהב התחיל מחטא ויורד, מהיכן הוא מתחיל מקרן מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית, דרומית מזרחית, מקום שהוא מתחיל בחטאת על מזבח החיצון משם היה גומר על מזבח הפנימי, ר"א אומר במקומו היה עומד ומחטא, ועל כולן היה נותן מלמטה למעלה חוץ מזו שהיתה לפניו שהיה נותן מלמעלה למטה, ופירש"י ז"ל דבזה פליגי ת"ק ור"א, דח"ק ס"ל הקפה ברגל, וכל מתנה ומתנה היתה בקרן שלפניו וסמוך לו וצריך ליתן מלמעלה למטה כי היכי דלא ניתווסן מאניה שהמזבח גבוה אמתים ואי אפשר לצדד ראשי אצבעותיו למטה, ולתת המתנה בקרן מלמטה למעלה, ועל כרחו ראשי אצבעותיו למעלה, וכשהוא נותן באצבע כנגד חודה של קרן ונותן מתנה ארוכה ומשוכה, אם מושך מלמטה למעלה הדם זב לתוך בית יד כתונת שלו וצריך ליתן מלמעלה למטה נקט לשון מחטא ויורד, (מחטא לפירש"י לשון ירידה הוא, ולתויו"ט לשון דיכוי הוא כלומר לטהר מטומאת המקדש דאל"כ תרתי למה לי), ור' אליעזר ס"ל שלא היה מקיפו ברגליו שהרי כולו אינו אלא אמה על אמה מרובעת, וכיון שאין שלשת הקרנות סמוכות לו יכול ליתן מלמטה למעלה, חוץ מזו שהוא עומד אצלה הרי היא כמו לת"ק שצריך למשוך המתנה מלמעלה למטה, שאם מושכה מלמטה למעלה הדם זב לתוך בית יד כתנתו, ובגמ' בברייתא איתא עוד שם ת"ר התחיל מחטא ויורד, מהיכן היה מתחיל מקרן מזרחית דרומית, דרומית מערבית, מערבית צפונית, צפונית מזרחית, דברי ר' עקיבא, ר' יוסי הגלילי אומר, מקרן מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית, דרומית מזרחית, מקום שר' יוסי הגלילי מתחיל שם ר' עקיבא פוסק, מקום שר"ע מתחיל שם ר' יוסי הגלילי פוסק, דכו"ע מיהא בההוא קרן דפגע ברישא לא עביד מאי טעמא אמר שמואל דאמר קרא ויצא אל המזבח עד דנפיק מכוליה מזבח, פירש"י דת"ק דמתני' ס"ל כר' יוסי הגלילי וס"ל ג"כ כר"י דאמר לא היתה שם אלא פרוכת אחת ופרופה מן הצפון, וכשגמר מתנות פנים ויצא דרך הצפון פגע תחלה בצפונית מערבית במזבח ושם לא היה נותן, ובא לו למזרחית צפונית ונותן שם, וחוזר לצפונית מערבית דרך ימין, ע"כ, א"כ לפ"ז דאנן קיי"ל דשתי פרוכת הוי וגם ר"ע ור' יוסי הגלילי הלכה כר"ע מחבירו, א"כ צריך לפסוק כר"ע, וצריך להתחיל מקרן מזרחית דרומית, ובשביל זה תמה הרשב"א ז"ל על הרמב"ם ז"ל דהוא פסק כרבנן דשתי פרוכת היו ואיך יכול לפסוק בכאן כר' יוסי הגלילי, דכיון דלרבנן מן הדרום היה יוצא, היה צריך להתחיל מקרן דרומית מזרחית וכן הקשה המאירי עליו עיי"ש, וכתב התויו"ט והרשב"א מיישב דברי הרמב"ם דת"ק דמתני' סבר ליה כת"ק דר"י בחדא ופליגא עליה בחדא סבר כוותיה בחדא דשתי פרוכת היו, ופליגא עליה בחדא דסבר דחיצונה פרופה מן הצפון ופנימי מן הדרום, וכי נפיק נפיק מן הצפון, ומשו"ה פסק הרמב"ם כהך סתמא בתרא כמ"ש בכ"מ פ"ד מה' עבודת יוה"כ, וא"ש לפי זה דתחלת כניסתו לבית קה"ק היה דרך ימין עכ"ל התויו"ט. עוד הקשה הרשב"א עו הרמב"ם ז"ל, דהנה לר"א דס"ל שעומד במקומו אין צריך לתת מלמעלה למטה חוץ מאלו שלפניו, אבל למאן דס"ל דהיה מקיף ברגל היה צריך לתת בכל הקרנות מלמעלה למטה, והרמב"ם כתב והוא מסבב והולך ומזה על הקרנות מבחוץ, א"כ איך כתב חוץ מן האחרונה הלא כולן שוין והובא בכ"מ וכן תמה המאירי. ומתרץ משום דבגמרא איתא עוד פלוגתא אליבא דר"א איך ס"ל. דאיתא שם דמתני' מני ר' יהודה היא, דתניא ר"מ אומר ר"א אומר במקומו היה עומד ומחטא, ועל כולן היה נותן מלמעלה למטה חוץ מאותה שבאלכסון שנותן ממטה למעלה, ר' יהודה אומר ר"א אומר במקומו עומד ומחטא ועל כולן הוא נותן מלמטה למעלה חוץ מזו שהיתה לפניו ממש שנותן מלמעלה למטה כי היכי דלא ניתווסן מאניה, אלמא דלר"א בלחוד הוא דתניא למתני', אבל לרבנן כולן מלמעלה למטה, ועוד אפשר שהרב ז"ל סובר דאף ת"ק היא, והא דאמרינן מתני' מני ר' יהודה היא, משום דלר"מ ר"א אית ליה בכולן נותן מלמעלה למטה חוץ מזו שהיא באלכסון, ובמתני' קתני חוץ מזו שהיתה לפניו משו"ה אמרינן דמתני' ר' יהודה היא, דאף לכשתמצי לומר דאף ת"ק סובר כן מ"מ לא מפקא מדר"א, ודקא קשיא לך ואחר שהוא מסבב הקרנות ברגל מה הפרש יש בין זו לזו דהרי כולן סמוכות לו, אפשר לומר לדעת הרב שזו בלבד דהיא לפניו ממש דצריך לצאת מכל המזבח נותן מלמעלה למטה, אבל בצפונית מערבית שהוא לו באלכסון נותן מיד ממקומו כדי שלא יעבור על המצות וישהה המתנה, ואח"כ מקיף ברגל לצפונית מערבית, ומשם נותן מיד לקרן מערבית דרומית ונותן מיד לקרן דרומית מזרחית, ונמצא שאין מכולן אתת מהן לפניו ממש אלא זו בלבד כנזכר לעיל דרך הרב בזו, אע"פ שפשטא של שמועה נראית כמו שאמרתי ע"כ ברשב"א, אבל הלח"מ (בהל' מעשה הקרבנות) פי' והוא מסבב והולך לאו הולך ברגל קאמר אלא ביד, ולסיבוב היד קרי הליכה, ופוסק לגמרי כר"א דבמקומו היה עומד עכ"ל הלח"מ. עוד כתב הרשב"א בתשובה להשואל עוד אתפלא במ"ש שבין מזבח למנורה היה עומד, והלא המזבח משוך היה כלפי חוץ, והוא צריך לצאת מכל המזבח עכ"ל, וכלשון זה ממש כתב המאירי בקושיתו על הרמב"ם. ותירץ המאירי אלא דזה אפשר שכוונתו לומר כנגד אויר שבין מזבח למנורה, וכדעת תכמים שמצד הדרום היה יוצא, אלא שלפ"ז הוכפלה תמיהתנו, אחר שכן הוא היאך פסק שמקרן צפונית מזרחית הוא מתחיל עכ"ל המאירי, והרשב"א כתב וז"ל ובאמת כך נראה לי כמו שאמרת אלא שהיה אפשר לומר שהרב סבור דמזבח לפני ד' ממש, דמשמע דביציאתו פוגע מיד במזבח, ועוד מדתניא לפני ד' מה ת"ל דאמר ר' נחמיה לפי שמצינו בפ' יוהכ"פ שעומד לפנים מן המזבח ומזה על הפרוכת יכול אף זה כן, ת"ל מזבח קטורת הסמים אשר לפני ד' מזבח לפני ד' ואין כהן לפני ד', דאלמא מזבח לפני ד' ממש שאין דבר חוצץ בין הכהן לפרוכת אלא המזבח לבד, ומנורה ושלחן משוכים כלפי חוץ מן המזבח הפנימי ולחוץ, ואינו באפשר שהרי היה מקדים כהן