גחלי אש ז

נקנית אלא בסימנים שנאמר שימה בפיהם אל תקרי שימה אלא סימנה, רב תחליפא ממערבא אזיל אמרה קמיה דרבי אבהו אמר אתון מהתם מתניתא לה אנן מהכא מתנינא לה, הציבי לך ציונים שימי לבך וכו' עשו ציונים לתורה, ר"א מהכא אמור לחכמה אחותי את, ומודע לבינה תקרא עשה מודעים לתורה ע"כ, ופירש רש"י ז"ל סימנין סימני השמועות זו אחר זו וסימנוה חכמים מש"ס ומשים גירסא דסמניה בפיהם עכ"ל, ואיתא במדרש רבה ע"פ ויתן אל משה ככלותו שהיה משה למד תורה ושכחה עד שנתן לו התורה במתנה, הרי ככלותו אתו לשון כללים משום דארוכה מארץ מדה ואיך יכול ללמוד תורה במ' יום אלא הכללים למד ע"כ שם. צא ולמד ק"ו מה משה רבינו רבן של כל ישראל שלמד מפי הקדוש ב"ה יתעלה וישתבח צריך היה לכללים אף אחר שניחן לו התורה במחנה, אנו קרוצי גושים על אחת כו"כ, וכן איתא בספרי פרשת האזינו ע"פ יערוף כמטר לקחי, אמר ר"י לעולם יהא אדם כונס דברי תורה כללים שאם אתה כונסן פרטים הם מיגעין אותך, משל לאדם שהולך לקוטרין וצריך מאה מנה אם ישא זוזים מיגעין אותו אבל מצרפן על דנרי זהב ופורט ומוצא אותן בכל מקום שירצה עכ"ל, וכן אמרו חז"ל במס' שקלים דבני מערבא למה נקראים סופרים שהיו סופרים אותיות שבתורה, ונקראין דברי סופרים שעשו את התורה ספורות ספורות כגון ד' אבות נזיקין, י"ג דברים נאמרו בעוף טמא, ט"ו נשים פוטרות את צרותיהן והרבה כיוצא בזה עי"ש, ובגמרא כריתות (דף ל"ה) אמרו אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי פיגול מגופי תורה ולא למדו הכתוב כי אם בגזירה שוה מעון עון מנותר, כתיב הכא עונו ישא וכתיב התם ואוכליו עונו ישא מה להלן כרת אף כאן כרת עכ"ל. אף אנו נאמר אל תהא דברי סופרים הללו קלים בעיניך שהן הן גופי תורה שנאמרו למשה מסיני, וכן סדרן רבינו הקדוש הוא רבי בספר מעשה תורה, והגר"א ז"ל הוסיף עליהם, והתחלתי דברי סופרים ממעשי אבותינו כפי הטעם אשר יבואר עוד בפנים, וחוץ מזה לאו מילחא זוטרתא להזכיר מעשה אבותינו ביום הקדוש כמו דאיתא במדרש אמור בזה"ל אם אתם מבקשים לזכות לפני בדין ביום הזה תהיו מזכירין זכות אבות ואתם זוכין לפני בדין, הה"ד בחודש השביעי באחד לחודש וכו' אחד זה אברהם שנאמר אחד היה אברהם, זכרון תרועה זה יצחק שנאמר וירא והנה איל וכו' מקרא קודש זה יעקב שנאמר שמע אלי יעקב וישראל מקוראי, ואימתי תהיו מזכירין זכות אבות ואתם זוכין לפני בדין בחודש השביעי עכ"ל המדרש, וכיון שצריך להזכיר מעשיהם כאמור לכן הצגתי מעשיהם של אבותינו בדברי סופרים, ואיתא ברבה חיי שרה וז"ל אמר רב אחא יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים, פרשתו של אליעזר שנים ושלשה דפים הוא, אומר ישונה, ושרץ מגופי תורה ואין דמה מטמאה כבשרה אלא מריבוי המקרא, רשב"י אומר טמא הטמא, ר"א בן ר' יוסי אומר זה וזה, פירוש לרשב"י דרש ה"א יתירה, ולר"א דרש ו' יתירה. וכתיב עוד בתורה ומים לרחוץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו, ושם עוד במדרש יפה רחיצת רגלי בתי אבות מתורתן של בנים שאפילו רחיצת רגלים של עבדי אבות כתבה התורה בפירוש והרבה גופי תורה ברמז כאמור. ואקדים דברי רבינו הטור ז"ל בהקדמתו לפירוש התורה הארוך וז"ל אני מחלה פני כל קורא בחיבורי זה לבל ידינני לכף חובה לאמר שעשיתיו להתגדל בו כי לא עשיתי דבר שראוי להתגדל בו שאינו אלא כמלקט אוכל, ולואי ולא הייתי מחזיר אוכל לפסולת עכ"ל. אף אני אומר כי לא עשיתי כלום כי אם לקטתי דברי חז"ל וקבצתים למקום אחד, ודברי חז"ל אינם צריכים חיזוק ומעט נופך משלי שהוספתי בטל במיעוטו. וקראתי חלק הראשון בשם גחלי אש מצד שהספר הזה מיוסד על דיני עבודת יו"כ, ועבודה הראשונה של כ"ג ביו"כ לפני ולפנים להכניס גחלי אש עם הקטרת, ועוד כי דברי חז"ל אשר לקטתי אותם נקראים בשם גחלי אש, וכדאיתא באבות, ולקחתים מעל המזבח אשר לפני ד', כלומר מהגמרא בבלי וירושלמי וכו', וגם כי גחלי אש בגמטריא שלש מאות ושתים וחמשים כמספר שמי ושם אבי עם שתי התיבות של שמי ושם אבי ז"ל ליב בן אהרן, וגם בסוף החיבה גחלי למפרע י ל ח מרומז שמי, ירוחם ליב חוק, ל' ג"כ בגמטריא יהודה. וחלק השני קראתיו דקה מן הדקה על שם קטרת של יו"כ שהיתה דקה מן הדקה, וכמו הקטרת של יום כפורים כותשין אותן הדק היטב, ואח"כ מחזירן למכתשת בערב יו"כ כדי שתהא דקה מן הדקה, כן גם אני קבצתי מור ואהלות ראשי בשמים מדברי חז"ל, ושחקתי אותם הדק היטב פעם אחר פעם כדי לברר הלכה ברורה כדי שתהא דקה מן הדקה, וגם כי דקה מן דקה בגמטריא בן אהרן מספר שלש מאות ושמונה לזכרון שם אדוני אבי מורי זכרו לחיי עוה"ב וה' יתרה של הדקה מרמז לחמשה אותיות שבשמי ירוחם, ולשמי יהודה שג"כ חמשה אותיות, גם לזכר שם אמי מורתי נ"ע אשר התחלת שמה ג"כ בה"א היגדה. ולבסוף קונטרס מותר הקטורת אשר נשאר עוד איזה חידושים אשר חדשתי אח"כ, והרבה השמטות ולקוטים אשר נשמטו. גם נלוה לזה מנחת ציון בו נתבאר מקור הדברים לדעת מבטן מי יצאו הדברים, ונקרא בשם זה כי ציינתי המקומות באיזה מקום מצאתי אותם, וגם לזכרון ציון וירושלים ע"ש וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ד' צורי וגואלי הרחמן יזכנו לראות בנחמת ציון וירושלים בעמוד הכהן לאורים, יראו עינינו וישמח לבנו בבואנו לציון ברננה, וסדר העבודה לירושלים, וכאשר זכינו לסדר אותו כן נזכה לראות בהשב כהנים לעבודתם ולוים לשירם ולזמרם ולדוכנם, וישראל לנויהם, ב"ב אמן: