גחלי אש טז

הרי שמן על ראשו דתורה נמשלת לשמן, כדאמרן. עוד אמרתי להסביר הענין בדבר זה שקדושת הגוף של ישראל כל אחד לפי מדרגתו ומעלתו. דהנה הדבר ידוע שהמלבושין מרמזין לגוף כלומר מלבוש לנשמה וכן אמר הנביא הסירו הבגדים הצואים מעליו וגו' והלבש אותך מחלצות (זכריה ג'), מרמז שיטהר הגוף מהעבירות כאלו הלביש בגדים נאים מלבוש לנשמה, וכן אומרים בתפלה בעת הנחת הטלית כך אזכה לחלוקא דרבנן וטלית נאה בגן עדן, כלומר מלבוש הרוחני לנשמה כמו עלית לפי מעשיו וחלוקא דרבנן כמו שאמרו המקובלים ואבאר את הדבר אשר נלמד מדברי חז"ל כי המדרש והקבלה וההלכה אלו ואלו דברי אלהים חיים הן:

בענין קדושת בגדי כהונה דהיינו קדושת בגדי כ"ג ובגדי כהן הדיוט דעת התוס' בקדושין (דף נ"ד) שבין בגדי כ"ג ובין בגדי כהן הדיוט שניהם קדושת הגוף יש להן כדין כלי שרת ודעת הריטב"א דבכהנות כהונה אין בהן קדושת הגוף ככלי שרת שהרי אין משתמשין בהן בגופן ומכשירי עבודה הן דדינם כקדושת דמים שיוצא לחולין בשוגג, והמשנה למלך בפ"ת מהלכות כלי המקדש ה"ה הקשה לסברת הריטב"א מהא דקייל"ן בבגדי כ"ג שבלו גונזין אותן אי אמרת בשלמא דיש להם קדושת הגוף ה"ט דנגנזים משום דאין להם פדיון אלא אי אמרת דדינם כקדושת דמים אמאי אין פודין אותן והניח בצ"ע, ותירץ השער המלך בהלכות מעילה פ"א הי"ד דשאני בגדי כ"ג ביום הכפורים דגזרת הכתוב היא כדילפינן מדכתיב והניחם שם מלמד שטעונין גניזה, ע"כ. והנה דעת הרמב"ם בפ"ח מהל' כלי המקדש דלענין קדושת בגדי כהונה שלשה דינין יש, דבגדי כ"ג שעובד בהם ביום הכפורים אין קדושה למעלה ממנה שנגנזין לעולם ואין עובד בהן אפילו ביו"כ אחר פעם שני, היינו בגדי לבן, ואסורין בהנאה, אבל בגדי כ"ג של כל השנה כלה עובד בהם תמיד, ובעת שבלו גונזין אותן ולא מקודם שבלו, אולם בגדי כהן הדיוט שבלו, מהמכנסים והאבנטים היו עושין פתילות ומדליקין בהן בשמחת בית השואבה, ומהכתנות היו עושין פתילות למנורת תמיד, ע"כ ברמב"ם שם. הרי ראינו בפירוש שקדושת הבגדים הם לערך קדושת הלובש, בגדי כהן הדיוט משתמשין בהן לאתר שבלו, ובגדי כ"ג של כל יום ויום קדושתן תמורה מזה שלא נתנו להשתמש בהן אתר שבלו, ובגדי לבן שעובד בהן ביום הכפורים אין קדושה למעלה מהן. ונ"ל להכריע שבגדי כ"ג של יו"כ יש להן קדושת הגוף אבל בגדי כהן הדיוט דינן כקדושת דמים. וטעם הדבר נ"ל שכל כ"ה עובד עבודתו בכלי שרת ובגדיו אינם אלא כמו מכשירי עבודה, אבל בגדי בד של כ"ג דין כלי שרת יש להם דהלא ראינו דיש לידיו דין כלי שרת בעת שלבוש בגדי הבד כמו דאיתא ביומא (דף מ"ת) לענין חפינת הקטרת שמקדש הקטורת בידיו כדין כלי שרת ולכן שפיר חשבינן בגדיו ככלי שרת ממש ומיד שנכנס בהן לפני ולפנים במקום הארון חשבינן שפיר בגדי הלבן לקדושת הגוף:

שלשה דינין אלו אשר לקדושת בגדי כהונה מרמזין לפענ"ד לשלש מדרגות שבארנו למעלה דהיינו מדרגת בגדי כהן הדיוט הם במדרגת מי שאין לו אלא מצות וצריך עוד תקון אחר כמו למנורה ולשמחת בית השואבה, ומדרגת בגדי כ"ג של כל יום ויום הם במדרגת ח"ת שלומד תמיד וחפץ להוסיף תורה ומצות אכן לא גמר עוד כדאמרינן לעיל כיון שבפני ובפנים הם סודות התורה ומעשה מרכבה ולא הגיע עוד למדרגה כזאת, אבל בגדי לבן שנכנס בהן לפני ולפנים אין מדרגה גדולה מזו ואין צריך עוד תקון אחר כמו שאמרו בשבת (אצל ר' אלעא) שהיה לובש לבנים ומתעטף לבנים ודומה למלאך ה' צבאות. וא"ש:

וכיון שקדושת תורה גדולה עד מאד והאשה פטורה מת"ת נשוב ונראה אם יש לאשת חבר חלק בתורה. ונראה דאשת תבר בודאי כחבר לכל דבריה ויש לה חלק בתורה שלומד בעלה ובניה כדאמרינן בסוטה (דף כ"א) שאשה ג"כ יש לה חלק בתורה מדשנינן יש לה זכות חולה ואמרינן מה זכות ? זכות תורה. וכך לשון רבינא שם לעולם זכות תורה ודקאמרת אינה מצווה ועושה נהי דפקודי לא מפקדא באגרא דאקרון ומתניין בנייהו ונטרן להו לגברייהו עד דאתו מבי מדרשא מי לא פלגאן בהדייהו, פירש"י לא שעוסקת בתורה אלא שטורחת בבנה ובבעלה ונוטלת חצי שכרן, ע"כ. וכן איתא בכתובות (דף נ"ב) שאמר ר"ע לתלמידיו שבקוה שלי ושלכם שלה היא ופירש"י תורה שלמדתי אני ושלמדתם אתם על ידה היא. נמצא שאפילו יש לה כמה בנים עוסקים בתורה נוטלת מכל אחד חצי שכרו ושכר בעלה ג"כ, וגם אם יש לבעל תלמידים הנקראים ג"כ בנים כמו שאמרו חז"ל ושננתם לבניך הם התלמידים, מפני שהאשה מתעסקת בצרכי בעלה שיהיה פנוי ללמד תורה עם התלמידים נוטלת שכר בלמוד התלמידים ג"כ כמו שמצינו אצל ר"ע, נמצא שכר האשה הרבה מאד. והדבר מוכרח, דאלת"ה תקשה הא דא"ר אליעזר בכתובות (דף קי"א ע"ב) עמי הארץ אינן עומדין בתחיית המתים ודרש מן המקרא מתים בל יחיו רפאים בל יקומו (ישעיה כ"ו) ודרשינן רפאים במרפה עצמו מד"ת הכתוב מדבר, ושם עוד כי טל אורות טלך וארץ רפאים תפיל כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו וכל שאין משתמש באור תורה אין אור תורה מתייהו, א"כ לפ"ז הנשים שפטורין מת"ת לא יקומו ח"ו בתחיית המתים, ואיך אפשר לומר כן ועניי הצאן האלה מה חטאו ? וקרא כתיב ותשחק ליום אחרון ונמשלה אשה כשרה לתורה ועוד כתיב קרא לאמר עוד ישבו זקנים וזקנות בשערי ירושלים, אלא ודאי יש לה חלק כחלק בתורה כדאמרן דבתורת בעלה ובניה תזכה לתחיה כדאמרן. וכ"ת התינת דיש לה בעל או בנים ת"ת, אין לה בעל או בנים ת"ח מאי איכא למימר, וכי תאבד ח"ו ולא תקום בתחיה ? וכי תימא דהא אית להו תקנה אחרת כמו דאיתא התם שם בדף הנ"ל כיון דחזייה דקמצטער א"ל רבי מצאתי להן תקנה מן התורה, דכתיב ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום וכי אפשר לידבק בשכינה ? והכתיב כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא, אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם והעושה פרקמטיא לתלמיד חכם והמהנה תלמיד חכם מנכסיו כאלו מדובק בשכינה כיוצא בדבר אתה אומר לאהבה את ה' אלהיך ולדבקה בו וכי אפשר לאדם לידבק בשכינה ? אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם והעושה פרקמטיא לתלמיד חכם והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאלו מדובק בשכינה, ע"כ. פירש"י מתעסק בצרכי ת"ח כדי להגיע לידם. שכר והן פנויין