גחלי אש קו

השעיר ואיל אולי קלקל הסדר וצריך לעשות עוד הפעם כסדרן אבל אם שחטו קודם שהתחיל עבודת היום י"ל פשוט שאין מתקלקל עבודה בכך ויוכל לעשות עבודה ושאני התם במתנות פר בהיכל דהוי מעבודת יו"כ, וא"כ לפ"ז אתי שפיר דברי הרמב"ם כהוגן שכתב אינו כלום כלומר שצריך לעשותו עוד הפעם אבל לא מפסלא כל העבודה דעבודות בבגדי זהב לא מעכבא הסדר כנ"ל ברור להכריע וא"ש:

ח) הקדים דם השעיר לדם הפר בקודש הקדשים קודם שיגמור עבודתו, יזה מדם כמצותו, ואח"כ יביא שעיר אחר וישחוט אותו ויזה מדמו בקודש הקדשים כמצותו ויפסול הראשון, הקדים דם השעיר לדם הפר במתנות שבהיכל על הפרוכת, יחזור ויזה מדם השעיר פעם שניה לאתר דם הפר, נשפך הדם עד שלא גמר במתנות שבקודש הקדשים, יביא דם אתר ויחזור ויזה בתחלה בקודש הקדשים, גמר מתנות שבקודש הקדשים והתחיל במתנות שבהיכל, ונשפך הדם עד שלא גמר יביא דם אחר ויתחיל מתחלת הזאות שבהיכל, גמר מתנות שבהיכל והתחיל ליתן על מזבח הזהב, ונשפך הדם עד שלא גמר, יביא דם אתר, ומתחיל מתחלת מתנות המזבח שכולן כפרה בפני עצמן הן, גמר מתנות המזבח ואח"כ נשפך אינו צריך להביא דם אחר, ששפיכת השירים על מזבח החיצון אינה מעכבת, ואם נשפך דם הפר קודם שגמר כל המתנות ה"ז מביא פר אחר, ויחפון קטרת פעם שניה אחר שחיטת הפר ויקטיר הקטורת ואח"כ יביא מדמו ויזה ממנו, וברמב"ם הגרסא שיחפון הקטרת מקודם שחיטת הפר, וכתב הכ"מ שהוא טעות סופר וצריך להיות אתר שחיטת הפר, כמו שפירש"י ד"ה בקטורת לא קא מיירי, ומיהו ודאי צריך להקטיר קטורת אחרת אחר שחיטת פר זה, וכן כתב המאירי שט"ס הוא ברמב"ם, אך על גרסת הרמב"ם שאלו להנגיד ר' יהושע מבני בניו של הרמב"ם כמו שהובא בכ"מ, שמאחר שרבינו כתב מקודם בתחלת הפרק קטורת שחפנה קודם שחיטת הפר לא עשה כלום, היאך כתב שיחפון קטורת פעם שניה קודם שחיטת הפר והשיב שמאחר ששחט פר בתחלה ולא קרה לו מה שיפסידוהו, הנה יותר חפינת הקטורת קודם שחיטת הפר השני מאחר שהיא אחר שחיטת הפר הראשון שלא אירע בו פסול, וכתב ע"ז הכ"מ אבל לשון הגמ' דקאמר בקטורת לא קא מיירי קשה, דמשמע בודאי דצריך לחפון אחר שחיטת הפר השני וצריך לדחוק ולומר שרבינו מפרש דבקטורת לא קא מיירי, כה"ג לא מיירי ר' חנינא, כלומר אין כאן צורך לחפינת הקטורת אחר שחיטת פר שני דקודם לו ג"כ שפיר דמי, אבל הכ"מ כתב שהוא ט"ס כמו שכתבתי למעלה:

ואין מטמא בגדים, ואין נשרף בבית הדשן, אלא הפר הזה האחרון שבו נגמרה הכפרה, וכל הנ"ל הוא ברמב"ם בעבודת יוהכ"פ פ"ה הלכות ד' ה' ו' ז' ח' ט') וכתב המאירי כל שנשפך עד שלא נשלמו שניהן יביא דם אתר ויתחיל מתחלה, אלא שאם דם של פר נשפך יביא פר ושעיר שהרי צריך ליתן מתנות פר קודם שחיטת השעיר, אבל אם דם השעיר נשפך אין צריך להביא רק שעיר בלבד, והא דתנן במשנה ואם עד שלא גמר את המתנות שבפנים נשפך הדם יביא דם אחר ויחזור ויזה בתחלה מבפנים, וכן בהיכל, וכן במזבח הזהב, שכולן כפרה בפ"ע, מיירי בנשפכו שניהן, או שנשפך דם הפר שיביא שנים, ויתחיל מתחלה, לא ממקום שפסק, שכל הזאות שבפנים כפרה אחת הן, ואינן נעשות חציין בדם א' וחציין באחר, וכן בהיכל שאם התחיל באותו שבפנים והתחיל במתנות שבהיכל, ונשפכו הדמים קודם שגמר, יביא דם אחר ויתחיל במחנות שבהיכל, ואין צריך לשנות בשל פנים כלום שהזאה דשל פנים היא הזאה בפ"ע, ושל היכל הזאה בפ"ע, וכל שנגמרה אתת מהן לגמרי נגמרה, וכן בשל מזבח הזהב, שאם נתן שם מקצת המתנות ונשפך, יביא בהמה אחרת ע"ד שבארנו, ויתחיל במזבח, ואינו יכול להפסיק ממקום שפסק שכל שהיא כפרה א' בפ"ע מועיל לשני הדברים, ר"ל למה שאמרנו שאם נגמרה של פנים ונשפך קודם שהתחיל בשל היכל, א"צ להתחיל בשל פנים, אלא בשל היכל, וכן מהיכל למזבח, ולמה שאמרנו שאם לא גמר מתנות שמבפנים צריך להתחיל מתחלה, וכן בהיכל ובמזבח, ואם נשפך של שעיר אחר שכלו מתנות שבפנים, א"צ להביא אלא שעיר אחד, ויתחיל ח' של שעיר בפנים, וכן בהיכל וכן במזבח הזהב, עכ"ל הצריך לעניננו:

בירושלמי פ' טרף בקלפי איתא שם וז"ל חתה והקטיר ונשפך הדם יביא פר אחר ונכנס בדמו, עד שלא הקטיר נשפך הדם חתייה פסולה היא, והוא צריך לחתות כתחלה, ספק עד שלא הקטיר נשפך הדם וספק משהקטיר נשפך הדם להביא פר אתר ולהכנס בדמו אין אתה יכול שאני אומר עד שלא הקטיר נשפך הדם והיא תחייה פסולה, והוא צריך לתתות כתתלה אין את יכול שאני אומר משהקטיר נשפך הדם והיא תחייה כשירה והוא עובר משום הכנסה יתירה ובטלה העבודות אשכחת (פי' שם אמורא) אמר בטלו עבודות של אותו היום עכ"ל, ואף דבבבלי לא מפורש הדין הזה פשוט שהוא להלכה כדפירש במראה הפנים שם דהוא בכל מעשה יו"כ האמור על הסדר וכו':

סימן מא נתערבו דמים בדמים. א) בגמרא יומא (דף נ"ז ע"א) איתא נתערבו לו דמים בדמים, וקאמר ר' ירמיה התם נותן אתת למעלה ושבע למטה לשם פר, וחוזר ונותן א' למעלה וז' למטה לשם שעיר, וכן פסק הרמב"ם, ופירש רש"י דמים בדמים של פר ושל שעיר קודם שנתן בפנים כלום, והקשה הר"י קורקוס ז"ל על פירש"י וכן הקשו התוס' דא"כ איך יתן א' למעלה וז' למטה לשם פר וכן לשם שעיר, דא"כ נמצא ששחט השעיר קודם שנתן דם הפר וכבר נתבאר שהוא פסול, אלא ע"כ מיירי שנתן כבר המתנות דלפני ולפנים ובא ליתן מתנות ההיכל, ולכך שינה הרמב"ם וכתב נתערב לו דם הפר בדם השעיר קודם שיגמור ההזיות עכ"ל, כלומר אבל נתן מקצתן, עכ"ל הר"י קורקוס שהובא בכ"מ, ומ"מ הלשון "קודם שיגמור ההזיות" דחוק, דאם לא גמר בקדש הקדשים הו"ל בודאי כמו שנשפך הדם, דאסור להתחיל מתנות שבהיכל אם לא גמר ההזיות שמבפנים, ואם שחט השעיר מקודם בודאי אינו עולה לו, וצריך לשחוט פר אתר ולהתחיל מתחלה בקודש הקדשים אלא עכצ"ל דאותן מתנות שבפנים גמר לגמרי, ושל היכל לא התחיל