אבן שהם צח

והגידופים הנ"ל וק"ל או ירצה לומר אצית מאי דשמעית פי' הט אזניך ושמע איך הבעלי מחלוקת מתחרטים באחריתם ושמעית דהוי אמרי משה ותורתו אמת כלומר מה שכתב משה בתורתו הנאמנה כי נאצו האנשים האלה את ה' והסוף ואחרית של בעלי מחלוקת המכונים בשם קרח הוא אמת ואנו בדאים ואמר כל תלתין יומין מהדרא להו גיהנם להכא ר"ל כל תלתין יומין מחזירם אימת הגיהנם להכא ר"ל לפתח החרטה בשומם אל לבם עונש גיהנם שזו היא קשה להון יותר מן הכל וזהו כבשר בקלחת ופירש"י כדי שיתבשל מהר ר"ל כמו בשר בקלחת מהפכין אותו תמיד כדי שיתבשל מהר כך אימת הגיהנם מחזיר אותם לתשובה מהר ומה נעמו דברי רש"י ז"ל שפי' כל תלתין יום הוא ר"ח כי ידוע הוא מפתיות יצה"ר שמפתה את האדם לחטוא עד שיטביע אותו במצולות מים הזידונים לאמר שאבד סברו ובטל סכויו ואין תשובה מועלת לו עוד והנה מהלבנה יש לו ראיה הגונה שאף שהאריך ברעתו יש לו תקנה בתשובה כי ידוע הוא שישראל נמשלו ללבנה והנה בעינינו אנו רואים מעשה בכל יום שהלבנה עיקר זריחתה הוא עד ט"ו לחודש ומט"ו לחודש עד שלשים יום לחודש הנ"ל הלוך וחסר עד שנתמעטה עד קצה התכלית ובאותו יום בעצמו התחילו ימי עלייתה ומוסיף והולך וזורחת היא שם נמצא שביום שלשים נתמעטה ונתקטנה עד קצה התכלית עד שלא יעלה על לב שום אדם שתחזור לזרוח כמקדם ואעפ"כ באותו יום בעצמו התחיל עת עלייתה ומוסיפה והולכת מדי יום ביום עד שזורחת ביום ט"ו כמקדם כך אנחנו בני ישראל הנמשלים ללבנה אף שבאנו במעמקי מים הזידונים ומטפשין והולכין מדי יום ביום עד שנר רשעים ידעך אעפ"כ אם אנו חוזרים בתשובה עולין מעלה מעלה עד שזורחת נשמתינו שם בעה"ב וכל זה הראיה שאנו מביאין מהלבנה הוא דוקא ביום שלשים לחודש שהוא ר"ח ואז התחיל מולד הלבנה ומכל הנ"ל שאמרנו הוא ראיה גמורה שהתשובה מועלת אף שהאריך ברעתו כאמור ולכן דוקא ביום ר"ח מחזיר אותן אימת הגיהנם לתשובה וק"ל כנלע"ד לבאר המאמר הנ"ל ואם אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי: סליק דרוש מחלוקת דרוש כ"א תועלת ההספד

אמר רבה בב"ח זימנא חדא הוי אזלינן בספינתא וסגאי ספינתא בין שיצא לשיצא דכוורי תלתא יומי ותלתא לילותא איהו בזקיפא ואנן בשיפולי וכ"ת לא מסגי ספינתא טובא כי אתא ר"ד אמר כמיחם קומקמא דמיא מסגי שיתין פרסי ושדי פרשא גירא וקדמה ליה איהו ואמר רב אשי ההוא גולדנא דימא הוא (פירש"י שם דג קטן) דאית ליה תרי שיצא אבל בגדול אין לו אלא סנפיר אחד עכ"ל

והנה המאמר הנ"ל הוא סתום וחתום מכל עבריו ועיין לעיל בדרושינו שבארתי אותו בכמה אופנים ועתה אשוב ידי לפרשו ולבארו כיד ה' הטובה עלינו דהנה אי' בס' הגלגולים הובא בס' משנת חסידים במסכת הפירוד משנה ג' וז"ל ואחר מותו מוליכין נשמתו מהלך ג' ימים בדרך אחד חשוך שבראשו מתפרד לשני דרכים אחד עולה לירושלים של מעלה המכוון כנגד אותו של מטה ואחד יורד והולך לגיהנם וכו'. ובפרשת שני דרכים אלו עומדים כמה מיני חיות ובראשם הכלב הנובח בראות הנשמה הראויה לו העוברת משם ואז יוצאים החיות רעות ההם וחוטפים אותה ומוליכים אותה לגיהנם משא"כ בהיות נשמה טהורה שנכסת מעיני הכלב והיא עוברת ועולה בדרך ירושלים האמור עכ"ל. והנה בודאי עיקר הוא ע"י תורה ומ"ט וז"ש רז"ל אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב וכו' אלא תורה ומ"ט בלבד שנאמר בהתהלכך תנחה אותך וגו'. והנה לכאורה לוייה זו שלא לצורך היא אבל לפי הקדמה הנ"ל א"ש שצריך לויה הגונה באותו דרך החשוך כאמור והנה כל זה הוא מי שאין תורתו אומנתו משא"כ מי שתורתו אומנתו כגון רשב"י וחבירו הוא פטור מכל המעשים טובים ות"ת כנגד כולם ופטור אפי' מתפלה כידוע מהש"ס וז"ש רבב"ח זימנא חדא הוי אזלינן בספינתא ר"ל שהיינו מכניסים א"ע לעיין במושכלות בעניני נשמה המכונה בשם ספינה כמו שביאר הרב האלשיך ע"פ היתה כאניות סוחר שמכנה לנשמה בשם אניה ע"ש וסגאי ספינתא כו' הכונה ע"פ מה דאי' בס' א"ו בשם תקונים וז"ל דגים אינון ת"ח קשקשים דילהון אורייתא הקבוע דמתיהב בטורא דסיני וסנפיר דלהון אורייתא דאינון מתגברין ומוסיפים כל חד וחד לפום דרגי' ובחכמתי' עכ"ל ונלע"ד דשני הסנפירין שיש לכל דג הוא רמז על שני דברים סנפיר אחד מורה על מה שמחדשים ומוסיפים