אבן שהם צד

ישראל בשם זה שזה בגי' י"ב שהם י"ב שבטים וז"ש עלו זה כלומר שתעלו לישראל הנקראים בשם זה כאמור בנגב שתהא יניקתם בחסד שהוא בצד הימין לצד דרום כאמור זאת ועוד אחרת ועליתם את ההר דהנה ידוע ממאמר רז"ל שלע"ל ידמה היצה"ר לפני הצדיקים כהר וז"ש ועליתם במעשיכם את ההר היינו יצה"ר המכונה בשה הר כאמור שגם ליצה"ר יש לו עלי' ע"י הצדיק הכובש אותו כמבואר בזוהר פרשת תרומה דף קס"ג ע"א וז"ל וההיא זונה (ר"ל יצה"ר) אית לה שבחא בהאי (ר"ל במה שמפתה לאדם) אי לא ודאי שבחא אית לה מכל סטרין חד דעבדת פקודא דמלכא וחד דגרמת לי' לההוא ברא לכל ההוא טיבו לכל האי רחימו דמלכא לגבי' וע"ד כתיב והנה טוב מאד והנה טוב דא מלאך חיים מאד דא מ"ה דאיהו ודאי טוב מאד למאן דאצית פקודא דמארי' עכ"ל וז"ש ועליתם את ההר כלו' שתעלו גם היצה"ר אל הקדושה ע"י מעשיכם הטובים עד שיהי' גם הוא ליצ"ט. והנה כבר אמרנו שזה הוא שכל השתדלות והתאמצות האדם לצבור כעפר כסף ובהצלחות הזמניות בעבור כי תאוה לעינים שנגד עיניו הצלחות הזמניות משא"כ הצלחות הרוחני עין לא ראתה אבל מי שיש לו לב להבין ועינו השכלי להביט יראה בעין השכלי כי אותן שחשוקיהם כסף לצבור כעפר שאר ולמלאות אמתחותיהם כסף כאשר יוכלון שאת וכל ישעם וחפצם בקניני קנין גשמי הבל יהמיון ושקר נחלו להם ואין לו מציאות כלל לא בזה ולא בבא אשר בין לילה היה ובין לילה אבד בל יצען ובל יסע לנצח וגם עיניו לא תשבענה ולסוף לא ישא מאומה כ"א המגערת והמהומה שהוא כלה ונפסד כאשר בעינינו אנו רואים וז"ש וראיתם את הארץ מה היא ר"ל שמכנה העושר והצלחו' הזמניו' בשם ארץ כי משם מוצאו כמ"ש ויתרון ארץ בכל היא וכתיב ועפרות זהב לו ועיין מזה בע"א במאמר ג' באריכות וז"ש וראיתם את הארץ כלומר שבעיניכם תראו את הצלחות הזמן הנקרא בשם ארץ כאמור ותתאוו לה אזי תסוגו אחור ברצא ושוב כי מה היא תדעו נאמנה שאינה נחשב לכלום והוא דבר נקלה הערך ונבזה ונפסד והוא ע"ד האמור מה אנוש כי תזכרנו וכן ונחנו מה לא זו שתתאמצו לתקן את עצמיכם אף זו שתראו להתאמץ לקשוט את אחרים הם המון העם שהם כתושבים בעה"ז שכל חשוקיהם ותאותם הוא בעה"ז ואין עושים לאחריתם וז"ש וז"ש ואת העם היושב עליה הם המון העם הנקראים בכ"מ בשם העם סתם והם היושבים עליה תראו ג"כ לעלות אותן מעלה מעלה כאמור זאת ועוד אחרת מזהיר אותן שישימו על לבבם החזק הוא הרפה והוא ע"פ מה דאי' בתיקונים ז"ל ווי לון לב"נ דקב"ה אסור עמהון בגלותא ושכינתא אסירת עמהון ואתמר בה אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים ופורקנא דילה דאיהו תשובה כו' ויפן כה וכה אם אית מא דאתער בתיובתא לתברא בית אסורין דלהון הד הוא דכתיב לאמר לאסורים צאו לאשר בחושך הגלו ע"ש באריכות גדול. ובודאי אם בעל נפש הוא ראוי ונכון הוא להתעורר ולחשוב שהשכינה גולה בסיבתינו כדכתיב ובפשעיכם שולחה אמכם והתרתה תלויה בידינו והנה הגלות של השכינה הוא ידוע למביני מדע שהוא מה שיש פירוד בין הדביקים בין אותיות י"ה לו"ה כמש"ה כי יד על כס יה וכן פירש הגלאנטי שזהו מ"ש כי ראתה גוים באו מקדשה שסוף תיבת כי ראתה באו מקדשה הוא יהו"ד ומפסיק בתיבת גוים באמצע בין י"ה לו"ה שיש פירוד בין הדביקים וזהו שאמר בתקונים דקב"ה אסור עמהון בגלותא ושכינתא אסירת עמהון בגלותא והיינו ו"ה של השם כידוע לי"ח וגם הכסא הוא פגום שנחסר א' מכסא ונשאר כס כמש"ה כי יד על כס וגו' נמצא שהם אותיות הו"א ה"ו של הוי' וא' מכסא והם אותיות הוא ואי' בזוהר וז"ל ולא יכלין רשעיהון דישראל לאבאשא להון עד דישראל מחלישין חילא דשכינתא מקמי רברבא ממנן דשאר עמין כדין יכלין להון רשעיהון דישראל ושלטין עלייהו וגזרין עלייהו כמה גזירין בישין ע"ש באריכות וכ"ה בפסיקתא הובא בילקוט ע"פ צור ילדך תשי ז"ל בשעה שישראל ועושין רצונו של מקום הם מוסיפין כח וגבורה שנא' ועתה יגדל נא כח ה' ובשעה שהם מכעיסים אותו כביכול צור ילדך תשי עכ"ל וז"ש תשימו על לבבכם החזק הוא הרפה כלומר אותיות הוא הפגומים בגלות החזקים הם על ידינו כלומר אם מוסיפין אנחנו להם כח וגבורה במעשינו או הרפה ר"ל או שח"ו אנחנו מחלישין אותם ע"ד שאמר צור ילדך תשי וק"ל. המעט הוא אם רב ר"ל שידוע מאמר רז"ל ע"פ ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה מאי מפני גוה רשב"ג אומר מפני גאותה של מלכות שמים שניטלה שכביכול שנתמעטה הגדולה של מלכות שמים וידוע הוא מה שפירש רש"י בחומש ע"פ לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים ופירש"י לא מרובכם לפי שאין אתם מגדילים עצמיכם כשאני משפיע לכם טובה לפיכך חשק בכם כי אתם המעט הממעטין עצמיכם כגון אברהם שאמר ואנכי עפר ואפר כו' נמצא