אבן שהם צב
Even Shoham 92 · אבן שהם · free full Hebrew text
Open in the reader →ועוד אחרת שע"י הצרות הנ"ל קבלו תירות שבע"פ מאהבה וז"ל הרב האלשיך בביאור על מגילת אסתר על מאמר רז"ל במגילה ויהי כראות המלך את אסתר המלכה א"ר יוחנן ג' מ"ה נזדמנו לה באותו שעה כו' וא' שמתח את השרביט וכמה כו' במתנית' תנא על ס' וביאר הרב האלשיך וז"ל ששאל וכמה כלו' איזה זכות נזדמן לישראל באריכות השרביט למצוא חן בבקשתה עליהם כיון שעל הנוגע אליהם היה המתוח קאמרו לה ס' והוא תורה שבע"פ שהם ס' מסכתות והוא כי אז נתקיימה תורה שבע"פ על תלה כמאמר רז"ל על ויתיצבו בתחתית ההר מלמד שכפה עליהם ההר כגיגית וא"ל אם אתם מקבלים את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתם א"ר בר יעקב מכאן מודעא רבה לאורייתא אמר רב אעפ"כ הדר קבלוהו בימי אחשורוש דכתיב קיימו וקבלו היהודים קימו מה שקיבלו כבר. ופי' רז"ל בתנחומא פ' נח כי מה שכפה עליהם ההר כגיגית לא היה רק על תורה שבע"פ כי אותה בלבד היו מאני' לקבל והיא אשר קיימו בימי אחשורוש עכ"ל הרב האלשיך. והנה כל הדברים האלו מרומזים במאמר רבב"ח הנ"ל ושיעור דבריו הוא כך זמנא חדא הוי אזלינן בספינתא ר"ל שהיו מכניסי' את עצמינו לעיין בענין ישראל בגלותן כי בזמן שישראל בגלות הם דומי' לספינת' בלב ים שאינם יודעים אם יהיה נצלת מן הפגעים המתרגשים בים ואינה ניצלת אלא בתפלה ותשובה כמש"ה יורדי הים באניות וגו' ויאמר ויעמוד רוח סערה ותרומם גליו וגו' ויצעקו אל ד' בצר להם וממצוקותיהם יוציאם וגו' כך ישראל כששרוין בגלות אינם יודעים אם יהיו ניצלים מן הפגעים המתרגשים להם בגלותן ואינם ניצולין אלא בתפלה ובתשובה ולכן מכנה אותן בשם ספינה כאמור וסגאי ספינתא ר"ל שהיה הליכה ועלי' לישראל המכונים בשם ספינתא כאמור בין שיצא לשיצא דכוורי כדאיתא בס' אור ישראל וז"ל איתא בס' תיקוני' וימן ד' דג גדול איהו רב החיבל מכל מלאכי חבלה כו' א"כ מבואר ממאמר הנ"ל כי דג הוא רב החובל הוא ס"ם ורז"ל אמרו אין בן דוד בא עד שתכלה מלכות הזלה מישראל ופי' המהרש"א היא מלכות הרשעה שקראה הכתוב מזולזל ובזוי כמש"ה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאוד כי לא נתפייס מטרוניתא עד שתעשה נקמה באדום עכ"ל וידוע הוא שהס"ם הוא שר של אדום והוא עמלק כמש"ה ותמנע היתה פלגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק וזהו בין שיצא לשיצא דכוורי ר"ל בין הצרות והכליון של הדג היינו הס"ם המכונה בשם דג כאמור והוא היה מלובש בתוך המן הרשע כמו שמצאתי בס' עמודיה שבעה בשם זוהר חדש ותקוני' וז"ל ענין הגזירה שהי' בימי אסתר בשביל שהמלאך השטן אתלבש בהמן לעשות נקמה בישראל כו' ע"ש וזהו בין שיצא לשיצא כי שיצא הוא לשון כליון כמש"ה ואכלה אותם תרגום יונתן ואשיצי יתהון וכן בת"א והילוכן של ישראל היה בין הגזירות והכלי של הס"ם המכונה בשם דג המלובש בתוך המן הרשע וגם רמז במה שכפל בלשונו בין שיצא לשיצא ר"ל בין הכליון שנגזרה מתחילה על ישראל ובין הכליון של המן הרשע שהי' לבסוף ובין תרין האלו היה לישראל הליכה ועלי' כלומר שחזרו בתשובה ועסקו במ"ט שזהו הליכה שלהן שהולכין ממדריגה למדריגה והוא תלתא יומי ותלתא לילותא ר"ל שהיו צמים ג' ימים וג' לילות כאמור ותקנו מה שקלקלו בששת ימי המשתה כאמור ועל יום השביעי היה להם תיקון במה שראו שאיהו בזקיפה ר"ל שהמן הרשע עולה למעלה ולגדולה שזימנה אסתר אותו לאחר הג' ימי הצום הנ"ל ואנן בשיפולי כלומר שיורדים מטה מטה ונשבר לבם בקרבם ועי"ז תקנו קלקוליהם וזכו שנתהפכה הגזירה וזהו איהו בזקיפה ר"ל שהמן נתלה על התלי' שנקרא בלשון תרגם זקיפה ואנן נשארין בשיפולי היינו בעוה"ז חיי' וקיימים ורמז נמי בלשונו הטהור איך נמשכה הדבר הזה שיהיה נתבר המן ומרמז איהו בזקיפא ר"ל הקב"ה היה מחה דוכרני' למעלה ואנן בשיפולי כלומר ואנן עושין פעולה למחות דוכרני' לתתא וכמאמר הזוהר כאמור שהקב"ה אמר לישראל אתון מחון דוכרני' לתתא ואנא אמחה דוכרני' לעילא כו'. וקאמר רבב"ח וכ"ת לא מסגי ספינתא טובא כלומר שלא היה לישראל עלי' והליכה גדולה במ"ט שלהם שלא עשו רק מה שהיו צמים ג' לילות וג' ימים ולא עשו עוד שום דבר לז"א כי אתא ר"ד אמר כמיחם קומקמא דמיא ר"ל כד נתחממו ממי הצרות שעבר עליהם כמש"ה לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם ודרשו בגמרא אדם ולא מלך זה המן אזי חיים בלעונו וגו' אזי המים שטפונו וגו' ונתחממו ממי השיטוף הצרות הנ"ל מסגי ספינתא ס' פרסי ר"ל היה הילוך שלהם בס' מדריגות היינו ס' מסכתות שקבלו עליהם תורה שבע"פ בימי אחשורוש כאמור וזהו מסגי ס' פרסי ופרסי הוא מלשון פרוסה ר"ל מדריגות כנ"ל. ולא עוד ושדי פרשא גירא ר"ל מרדכי הצדיק שנקרא בשם פרשא כמאמר הספדן על הצדיקים אבי אבי רכב ישראל ופרשיו או י"ל מ"ה קרו לי' בשם פרשא משום שרכב ברחוב