אבן שהם צא

משא"כ בקנין התורה ומצות כתיב ולך תהיה צדקה והם חיינו ואורך ימינו וזש"ה למה תשקלו כסף בלא לחם כלומר בזמן שנוטל את הכסף וזהב נוטל אותם בלא לחם שאינו טועם טעם לחם מחמת גודל התשוקה שיש לו בכסף וזהב והיגיעה שמייגע בהם אינו קנין עצמות ואפ"ה בעבור חדותא דלבא אינו אוכל ושותה כאמור ובעסק התורה ומצות שהוא קנין עצמות לו מהפך השיטה וז"ש ויגיעכם בלא לשבעה כלומר במה שהוא יגיעכם היינו תורה ומצות שהיגיעה ההיא היא קנין עצמות לו ואפ"ה בלא לשבעה כאמור וק"ל וז"ש תחת השמש הוא דאין לו יתרון ר"ל בכל עמלו שיעמול בתאות הזמן שהוא תחת השמש אין לו יתרון לעולם שאין אדם מת וחצי תאותו בידו וכמש"ה אוהב כסף לא ישבע כסף וא"כ בודאי אין לו יתרון כלומר שלא מדמה בנפשו שיש לו ממון רב יותר מכדי צרכו וסיפקו כאמור אבל למעל' מהשמש יש לו יתרון כלו' כשעוסק בתור' ומצות שהוא למעלה מן שמשא אז ידמה בנפשו שיש לו יתרון מתורה ומצות יותר מכדי צרכו ומחליפין השיטה כאמור וק"ל: סליק דרוש לסוכות. דרוש י"ח לתענית אסתר

אמר רבה בב"ח זימנא חדא הוי אזלינן בספינתא וסגאי ספינתא בין שיצא לשיצא דכוורי תלתא יומי ותלתא לילותא איהו בזקיפה ואנן בשיפולי וכ"ת לא מסגי ספינתא טובא כי אתא רב דימי אמר כמיחם קומקמא דמיא מסגי שיתין פרסי ושדי פרשא גירה וקדמה לי' איהו ואמר רב אשי ההוא גילדנא דימא הוא (פירש"י שם דג קטן) דאית ליה תרי שיצא עכ"ל

הנה המאמר הנ"ל הוא סתום וחתום מכל עבריו וכבר דרכו רבים מהמפרשים לפרש המאמר הנ"ל ואף אני אענה את חלקי אשר הורוני מן השמים דהנה ידוע ומפורסם מאיש צר אויב המן הרע הזה אשר חשב להשמיד ולהרוג את כל היהודים ולא יזכר שם ישראל עוד אבל לב חכמים ולב מלכים ביד ה' לכל אשר יחפוץ יטנו כי זו הגזירה יצא מלפני ה' ונגזרה גזירת כלי' על ישראל על שנהנו מסעודתו של אותו רשע כדאי' במדרש רבה אמר המן לאחשורוש אלהיהם של אלו שונא זמה העמד להם זונות ועשה להם משתה וגזור להם כדי שיבואו כולם ויאכלו וישתו כו' והלכו כולם לבית המשתה כו' ואכלו ושתו נשתכרו ונתקלקלו מיד עמד שרו של עמלק והלשין לפני הקב"ה ואמר רבש"ע עד מתי תתדבק באומה זו שהם מפרישים לבבם ואמונתם ממך אם רצונך אבד אומה זו מן העולם כי אינם באים בתשובה לפניך כו' מיד אמר הקב"ה לשטן הבא לי מגילה ואכתוב עלי' כלי' באותו שעה הלך השטן והביא לו מגילה וכתב עלי' כו' עכ"ל מ"ר. והנה מרדכי ואסתר הם עמדו בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית וגזרו צום ג' ימים וג' לילות כמש"ה לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום וביאר הרב האלשיך בביאורו על מגילת אסתר וז"ל הכונה שלה היתה לתקן מה שקלקלו במה שנהנו מסעודתו של אותו רשע והנה הסעודה היתה ז' ימים והיא חשבה מחשבות לצום בימים מועטים כנגד כל ז' ימים ההם כי אין ספק כי בשבעת ימי הסעודה היו ישינים בלילות כי הוא בלתי אפשר לאדם יעמוד ז' ימים בלתי שינה כי הלא אפילו הנשבע שלא לישן ג' ימים לילה ויום לוקה על שבועה שהוא שבועת שוא ולכן צותה לצום ג' ימים ולילות לתקן מה שעוותו בששת ימים כי לילה ויום הוא נגד ב' ימים בלא לילות וכנגד יום הז' זמנה את המן ביום הג' ליום המחרת למען בלילה ההוא יהיה חושך בלבם של ישראל ואפר כלחם יאכלו אחר הצום בראותם שחזרו לזמן אותו עכ"ל

והנה ע"י הצומות הנ"ל ושבר לבם שראו את המן שעולה לגדולה מעלה מעלה והם יורדים מטה מטה כדאיתא בגמרא דמגילה מאי אמר כשצועק א"ר כך היה צועק ראו שגבה לבו של המן מאחשורוש עכ"ל ע"י כל הנ"ל היו ישראל עולין מעלה מעלה ויציץ פרח ישראל עד שנהפך הדבר הרע וגזירת כליי' עליהם והשב גמולם בראשם וגברו ישראל על אויב עמלק הרע ותבר חיליא דילי' לעילא כדאיתא בזוהר הקדוש פ' בשלח וז"ל א"ר יצחק כתיב כי מחה אמחה וכתיב וכי תמחה את זכר עמלק אלא אמר הקב"ה אתון מחון דוכרני' לתתא ואנא אמחה דוכרני' לעילא עכ"ל והוכרחו לתבר חילא דילי' לעילא כי אין האומה נופלת מלמטה אא"כ נופל שרו מלמעלה כמש"ה יפקוד ה' על צבא מרום במרום ואח"כ ועל מלכי אדמה באדמה ותברו חילא דילי' ע"י הצומות ושבר לבם כאמור. זאת