אבן שהם צ

שבעים שנה אדם הצדיק כידוע מתואר אדם שהוא המעולה מכל השמות ומורה על איש השלם וזהו אדם עושה את ביתו עראי היינו מלאכת עה"ז הנקרא בית כמ"ש הרד"ק ע"פ הנותן רוזנים לאין ע"ש הצדיקים עושין מלאכתן עראי ומלאכת שמים קבע וזהו וסוכתו קבע היינו העה"ב המכונה בשם סוכה כנ"ל עושה אותו קבע ועיין מזה בס' נטיעה של שמחה שהאריך בפי' המשנה הנ"ל. והרב האלשיך על התורה כתב שהדפנות של הסוכה הוא רמז על עה"ז ולכן הם שתים כהלכתן ושלישית אפי' טפח שתדמה לה"א שצורתה ב' דפנות כהלכתן ושלישי' אפי' טפח היא כרעא דה"א והוא כי עה"ז נברא בה"א והסכך הוא רמז על זכיות האדם ומעשיו הטובים כי כל זכיות האדם נעשים עליו מלמעלה כצל המיצל על העולם ומקיימו עיין בפ' אמור באריכות והנה ידוע שעיקר תואר שם הסוכה הוא הסכך שמסככין ע"ג הדפנות והמה הזכיות ומע"ט של אדם כאמור נמצא שלפי דברי הכל סוכה הוא רמז על ענין עה"ב ומצות ה' וזהו מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ר"ל שכל מגמת פניו ומחשבתו במצות וענין אחרית עולמו עה"ב אך ורק ושולחנו בתוך הבית ר"ל שכל משך עה"ז עושה לו שולחנו דהיינו שולחן של מלכים וזהו בתוך הבית הכונה שאכילת שולחנו הוא בתוך תענוגי עה"ז המכונה בשם ביה ב"ש פוסלין שגזרינן שמא ימשך אחר שולחנו ר"ל שימשך אחר תענוגי הזמן עד שמטרד לבו מעבודת הבורא ב"ה וב"ה מכשירין ולא גזרינן שמא ימשך אחר שולחנו אחר תענוגי הזמן ולפנות לבו מעבודת הבורא ב"ה כי מי שראשו ורובו בסוכה כלומר שראשו היינו מחשבתו כולה ורובו שלו היינו רוב איבריו הוא בעניני עה"ב ומצות ה' עושה אלה בודאי לא ימוט מעבוד' הבורא ב"ה כי רגלי חסידיו ישמור וק"ל. והנה ראה ראינו שמבהיל שהמע"ה את כל חמדת ותאות הזמניות באומרו הבל הבלים אמר קהלת וגו' ואמרתי לפרש הפסוקי' של קהלת ובתוכו יבוארו הני ז' הבלים שדרשו רז"ל ששלמה המלך ע"ה היה מבהיל כל ז' ימי בראשית כו'

דברי קהלת בן דוד מלך בירושלים הבל הבלים מר קהלת הבל הבלים הכל הבל מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש והנה רז"ל אמרו למה נקרא שמו קהלת מפני שהיה מקהיל קהילות ברבים להשמיע חכמתו כו' עכ"ל וי"ל בלשונם אמאי דוקא הי' מקהיל קהלות ברבים ונלע"ד לבאר ע"פ מה שכתב הרב בה"מ עוללת אפרים שמלת קהילה נאמר כשהעם נאספים להיות לאחדים בארץ ולהיות באגודה אחת ע"ש. והנה ידוע דכל זמן שישראל הם באגודה אחת נקראים בלשון יחיד כמש"כ ויחן ישראל נגד ההר וכשישראל הם בפירוד לבבות נקראו בשם רבים כמו ויחנו ויסעו וז"ש שהיה מקהיל קהילות ר"ל ששהמע"ה היה מקרב הלבבות להיות לאחדים בארץ ברבים ר"ל בזמן שהיו בפירוד הלבבות ונקראו בשם רבים וזהו ברבים וק"ל. והנה בודאי כל המניעה הוא מחמת שהאדם רודף אחר תאות הבהמיות לז"א הבל הבלים אמר קהלת וגו' ואמרו רז"ל שאמר ז' הבלים כנגד ז' ימי בראשית הוא רמז על שבעה עשיריות חיי האדם כמש"ה ימי שנותינו בהם שבעים שנה כלומר שכל השבעים שנה הוא הבל ושיעור דבריהם הוא כך שמתחלה מבהיל שהע"ה את חיי האדם ואת כל עמלו וז"ש הבל הבלים וגו' הכל הבל שבכל מכל כל הוא הבל וחילק לג' בבות באומרו הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל. לרמז על ג' חלקי שנות האדם והם ימי עליה וימי עמידה וימי ירידה שכולם הבל וריק ומבהיל כל אושר וטובות עה"ז באומרו הכל הבל שאפי' כל אושר וטובות של עה"ז הוא הבל וריק וש"ת שבודאי לאסוף ולצבור כעפר שאר ולהוציא בתאות עה"ז הוא הבל אבל רוח אחרת עמי לאסוף ולצבור זהב וכסף כדי שאהי' אח"כ פנוי מטרדת עה"ז ואז אעסוק בעסק התורה ומצות והנה כל זה הוא מפתוי יצה"ר ומצודותיו כי כבר פקחו עיני' רז"ל ע"ז באמרם אין אדם מת וחצי תאותו בידו שנאמר אוהב כסף לא ישבע כסף וז"ש מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש ר"ל שבכל עמלו שיעמול בתאות עה"ז אין לו יתרון דאין אדם מת וחצי תאותו בידו כאמור. ואמרתי דרך צחות דהנה ידוע מה שדרשו רז"ל תחת השמש הוא דאין לו אבל למעלה משמש אית לי' שאני תורה דאיהי לעילא מן שמשא. דהנה הנביא צוח ככרוכי' באומרו למה תשקלו כסף בלא לחם ויגיעכם בלא לשבעה ונ"ל בדרך צחות דהנה ידוע כשאדם עוסק בעסק ממון וסחורות שוקד על דלתי הסחורות בלא אכילה ושתיה מחמת גדול התשוקה שיש לו בכסף וזהב וכמו שמצינו בגמרא דברכות שאמר לו בר הדיא לאביי נפיש עסקך וטבחת ולא אכלת ושתית מחדותא דלבך ובעסק התורה ומצות מחליפין השיטה ותיכף כשבא לעסוק בתורה יצר סמוך לו לאכול פת שחרית וכל לבב דוי מגודל הרעב שיש לו כנודע והנה בעוה"ר מחליפין עולם עומד בעולם עובר כי בתשוקת כסף וזהב זה שיש לו אינו שלו כמש"ה ועזבו לאחרים חילם כו' יצבור ולא ידע מי אוספם